להצלחת מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו – ולהצלחת עם ישראל הנפלא שלנו.
הפרשה פותחת בפסוק:
וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.
הפרשה דנה בתפקידם של הכוהנים כמשרתים בקודש, הנדרשים להקפיד הקפדה גדולה יותר מכולם, על דיני הטהרה ועל הכהן הגדול שבגלל תפקידו החשוב – נדרש להקפדה מיוחדת בחוקים אלו. אולם ההקפדה לא חלה רק על הכוהנים עצמם, אלא גם על בני משפחתו – אישתו, בניו ובנותיו. למשל כהן לא יכול לשאת כל אישה – כך עד היום! חשוב לציין, כי קדושת הכוהנים עוברת בתורשה, מאב לבן, והיא מתקיימת גם אצל הקטנים שקיבלו בירושה את הסגולה של הכהונה. לכן דווקא פה התורה מדגישה את החשיבות של הקניית הערכים והמצוות גם לצאצאים.
חשוב להבין שהכהן הוא מנהיג רוחני לכל דבר, בפרט הכהן הגדול. הדוגמא האישית שלו ושל כל בני ביתו בכל הקשור להתנהלות שלו, מחייבת דוגמא אישית שלו ושל כל בני ביתו…
בהמשך הפרשה נזכרים מועדי וחגי ישראל, תוך פירוט המצוות הקשורות בכל מועד וחג: השבת, חג פסח, הנפת העומר וספירת העומר, ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות. גם נר התמיד ולחם הפָּנים, המונחים במקדש לפני ה’ דרך קבע, מוזכרים בפרשה.
“אֱמֹר”, הינה לשון רכה לעומת “דיבור”. דיבור הוא דבר קשה וחתוך. מכאן ניתן גם ללמוד על דרך החינוך הנכונה: אֱמֹר – ברכוּת ובאמירה נעימה. במסכת שבת נכתב על הצורה שבה אדם צריך להתכונן לקראת השבת: “שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּן? עֵרַבְתֶּן? הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר”. כך צריך אדם לאמרם על מנת יתקבלו ממנו בנחת, אין קבלה ואין חינוך מתוך כעס וכפייה, אלא מתוך נחת ואהבה.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
