זאב נחמנזון

גם תרבות היה משהו שכדאי לדעת איך לצרוך אותו. חדר שבו ניתן ליהנות מוייבים טובים או אפילו להקליט בו שמע הוא חוויה תרבותית, אבל איך הופכים אותו לכזה?

Enjoy the Silence, השיר האלמותי של דה פש מוד, מדבר על שקט פנימי שכל אחד מחפש בעולם של רעש. גם כשהרעש הוא חיובי, עדיין נדרש איזון ומקום לייצר אותו. חדר אקוסטי יכול להיות המקום הזה. הוא יכול להיות מקום שבו ניתן להאזין למוסיקה באופן הצלול ביותר (כן, כל מוסיקה, גם דת’ מטאל, מגיעה בצלילות גבוהה), באותה מידה החדר הזה יכול לשמש לנגינה, שגם כשהיא רועשת במיוחד – היא אינה מסבה נזק לסביבה או מערערת את השכנים, וגם אם אתם בעסקי הקלטה או עריכה של סאונד, חדר אקוסטי הוא אך מתבקש. שם המשחק הוא בידוד רעשים, ובמשחק הזה יש כמה כלים מאד שימושיים וייעודים. ניתן לעשות זאת באופן חובבני עם עזרים בסיסיים ועדיין להגיע לתוצאה טובה, וניתן לרכוש חומרים מאד יוקרתיים ומיוחדים, ואפילו להיעזר באנשי מקצוע ליצירת הבידוד האופטימלי. מה שלא תבחרו – חדר אקוסטי מצריך השקעה, והעלות שלו אינה מבוטלת. כדי ליהנות מהחוויה כדאי מאד גם לכסות אותה בפאן הכלכלי, ולרכוש ביטוח דירה, וכיסוי תכולה בפרט, שייתן מענה במקרה של נזקים כאלו ואחרים.

איפה בבית?

הדבר הבסיסי והמיידי בבניית חדר אקוסטי בבית הוא בחירת החדר. מאחר כל בית ודירה בנויים באופן שונה, אין ממש חוקיות ברורה. החדר צריך להיות מרוחק מספיק מחדרים שבהם יש רגישות לרעש, לצורך העניין הרחק מחדר הילדים במידה ויש בהם ילדים קטנים שישנים הרבה. אם יש אפשרות לבחור בחדר שאין לו קיר משותף עם דירה שכנה – מה טוב. כדאי לזכור שהסאונד בחדר לא תמיד מסתכם בקול בלבד, ולעתים מצטרפים גם תנודות עזות שמרעידות ועשויות להטריד. מעבר לכך חשוב להתייחס גם לגודל החדר ולחומר ממנו עשויים הקירות. ככל שהחדר יהיה גדול יותר מלאכת הבידוד תהיה מורכבת יותר ותדרוש עלות גבוהה יותר. מנגד, בידוד מקצועי מצריך הכנסת חומרים מבודדים, שבפועל מקטינים את שטח החדר. אם מדובר בקירות גבס הבידוד ההתחלתי יהיה בסיסי מאד ואינו מספק, מצד שני בהשקעה נכונה ניתן לייצר בידוד גם בתוך הקירות עצמם. יקר יותר, אבל חוסך מקום. אם השיקול העיקרי הוא צמצום עלויות ויש לכם ממ”ד בבית – הממ”ד הוא החדר האופטימלי להסב אותו.

הפעם נספוג את זה

הרעיון העומד מאחור בידוד הוא ספיגה של רעשים. כל קיר, רצפה, חלון ודלת מגיבים לרעש במפגש עמו. במידה והם חשופים ואין עליהם שום בידוד – הם פשוט יוליכו את הרעש. הם ירעדו ויעבירו את הזעזוע כמו גם את הקול עצמו לחדרים סמוכים, גם מעל ומתחת. חומרי בידוד אקוסטי בולעים את הרעש וסופגים אותו, ומכאן אתם רואים באולפני הקלטות את אותם לוחות ספוג המכסים את הקירות. הזוויות, הבליטות והפינות הרבות שאתם רואים על לוחות הספוג האלו שוברים את הקול וסופגים אותו בעוצמות שונות, והלכה למעשה משפרים מאד את היעילות האקוסטית. את לוחות הספוג המעוצבים האלו תוכלו לרכוש בחנויות ייעודיות במנעד רחב של איכויות ועלויות, ואם תרצו לחסוך – חומרים ביתיים יותר כמו קרטונים שונים, בדגש על קרטוני ביצים, קלקר וכיו”ב יכולים ליצור בידוד מצוין כאשר מרפדים איתם את החדר. על סטייל וסגנון אל תשאלו אותנו במקרה כזה. חשוב גם לרפד את התקרה בחמרי בידוד, והרצפה גם מצריכה מענה, שיכול להתקבל היטב בצורת שטיח עבה מקיר לקיר. בכל מקרה חומרי הבידוד נדרשים לקפיציות מסוימת שתבלום את הרעש, וזה מה שחשוב כשאתם מחפשים את החומר המתאים לחדר.

על המילימטר

החלונות והדלתות בחדר הם דווקא המורכבים יותר לבידוד, בעיקר משום שיש בהם תנועה. אם קיימת אפשרות להתקין חלונות שאינם נפתחים, או עדיף – לבחור חדר שאין בו חלונות. בכל מקרה הזכוכיות בחלונות אלו צריכים להיות עשויים זכוכית כפולה, שתורמת לבידוד. הדלת צריכה להיות עבה ומבודדה מראש ככל הניתן. אם תכנסו לכל עסק ואתר למכירת דלתות – תמיד תמצאו התייחסות לרמת האקוסטיקה שלה. לא פחות חשוב מבידוד גבוה בדלת, חשוב להרכיב אותה בצורה מושלמת, כך שהיא נסגרת לחלוטין ואוטמת את החדר לבריחה וכניסה של רעשים.

בין לבין

כדי להעשיר ולחזק את הבידוד עצמו יש לא מעט חומרים תעשייתיים מצוינים ולא יקרים, אך חשוב לדעת כיצד להתקין ולהשתמש בהם. צמר סלעים, אותו מכניסים ברווח של קיר הגבס או שטחים ריקים אחרים, הוא אמצעי בידוד נפלא, רק חשוב לצפות אותו ולא להשאיר אותו חשוף לחיכוך ולמגע. כאן כבר כדאי להיעזר במתקין או יועץ מקצועי, וליהנות משקט, או הרעש, שהוא מציע.