בשבת אנו קוראים שתי פרשות מחוברות, כפי שקורה בשנים לא מעוברות, בכדי לסיים את קריאת כל התורה בשנה אחת.
פרשת ויקהל פותחת בפסוק ” וַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם”
בפתיחה שוב מודגשות מצוות השבת – ” שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: לֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת”
המשך הפרשה מסביר שוב את כל ההוראות שניתנו בפרשות הקודמות לעניין מלאכת בניית המשכן, כאשר בוני המשכן הם בצלאל בן אורי, אהליאב, וכל מי שנתן לו השם חכמה לעשות את מלאכת המשכן.
הפרשה חוזרת למעשה על תכנון ועשיית המשכן ואוהל מועד .
פרשת פיקודי מסיימת למעשה נושא בניית המשכן. מפורטים בה החומרים ששימשו למלאכת המשכן וכליו, ומתוֹארת עשיית בגדי הכוהנים. בסוֹפה של המלאכה מובאים כל כלי המשכן אל משה, אשר מְאַשר את המלאכה שנעשתה לפי מצוות השם וכמובן מברך את כל העושים במלאכה.
לכל מילה בתורה יש חשיבות, אך מהי המטרה בחזרה על 214 פסוקים ולמעלה מאלף מילים בפרשיות ויקהל-פקודי, כאשר כל הנושאים הללו נדונו גם בפרשות קדומות (תרומה, תצווה).
ההסבר הינו הדגש וההבדל בין התכנון למציאות, שאנו, בדרך הטבע, יש פער מובנה בין תכנון למציאות. בכל תחום בחיינו אנו מתכננים לפרטים, אך כאשר מגיעים הדברים לידי פועל, לרוב עושים פשרות על הרבה פחות ממה שתוכנן, זה בהחלט בולט כאשר נבחרת מנהיגות ״מה רואים משם לא רואים מכאן …״
האדמו”ר יוסף יצחק שניאורסון (הרי”צ) זצ”ל הביא לכך משל: ״מו”ר אבי סייר פעם בתערוכת ציורים של הצייר האיטלקי “רפאל”. היה שם ציור מדהים של שדה שיבולים צומח בתקופת האביב ועל אחד השיבולים עמדה ציפור קטנה. כל המבקרים התפעלו מאומנות הציור וחשו כאילו הם עומדים ממש מול שדה השיבולים. עבר שם איכר פשוט ואמר מיד: בציור חלה טעות חמורה. המבקרים לעגו לו, מנהלי התערוכה פרצו בצחוק גדול, מה מבין איכר פשוט ביצירת אמנות? אך הוא הסביר: הציור מראה את הציפור עומדת על קצה גבעול זקוף, אך במציאות, כאשר ציפור עומדת על גבעול, הגבעול מרוכן בגלל משקל הציפור. … תמיד יש פער בין התיאוריה והמציאות. בשדה שיבולים, במוחו של הצייר, הגבעול יכול להישאר זקוף, אך בשדה השיבולים האמיתי, כפי שמכיר אותה האיכר הפשוט, דברים נראים אחרת”
וזה בדיוק בכל החזרה והפירוט של פרשיות ויקהל-פקודי. התורה רוצה להעביר מסר ראשון במעלה. כאשר מדובר על משימה שהוטלה מהקב”ה, לעולם לא יהיה פער בין התכנון והמציאות. כל פרט שאלוקים ציווה אותם לעשות – ואף שהם היו באמצע המדבר כל התכנון יצא לפועל ממש. וכל העושים במלאכה דייקו וזכו לברכת משה …
גם במציאות, חיינו ללמדנו, שככל שנעמיק ונלמד היטב כל פרט, הביצוע יהיה בהתאם כמו שנאמר בצה”ל
” קשה באימונים קל בקרב”
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
