לצלחת כל חיילי צה״ל וכוחות הבטחון הי״ו העומדים על משמר ארצנו וערי אלוקינו.
פרשות המחוברות בהר בחקותי מסיימות את ספר ויקרא.
פרשת בהר – הפותחת בפסוק ו”ַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר” וכאן שואל רש”י את השאלה המוכרת, מה עניין שמיטה אצל הר סיני והרי כל המצוות נאמרו/נמסרו בסיני? משיב רש”י “אלה מה שמיטה נאמרו ככלותיה ודקדוקיה בהר סיני” . פרשה בהר מצווה על השמיטה. פעם בשבע שנים, כל עובדי האדמה והחקלאים מצווים לשבות, מתוך הכרה שהאדמה שייכת להשם. וכל היבול בשנה הזאת רשאים כולם להנות. זוהי מצוות שְמִיטַת קרקעות.
כמו כן, פעם בחמישים שנה, מגיעה שנת היוֹבֵל. שנה זו מקודשת להשם, וגם בה שומטים את הקרקעות, שחרור גורף של עבדים (עבד עברי – אדם שבגלל עוני מכר את עצמו לעבד, חובה על בעליו לשחררו) בשנת היובל והשבת קרקעות לידיהם של בעליהן הראשונים.
הפרשה גם נותנת הסבר ליחסים הכלכליים-חברתיים בין אדם לאדם. לדוגמא, כשנותנים הלוואה, יש איסור גביית ריבית.
פרשת בחקותי מסיימת את ספר ויקרא. השם מבטיח לעַם ישראל ברכות רבות: שלום, ניצחון על האויבים, השגחה אלוהית, הצלחה כלכלית- ” אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם”. אך בתנאי שעַם ישראל ילך בדרך התורה. אם לאו – יבואו קללות קשות חס”וש : מחלות, בַּצוֹרֶת, תבוסה במלחמה, חיות רעות, חורבן וגירוש מן הארץ. אך גם לכך תהיה סליחה מאת השם, במידה וישראל ישובו מדרכם הרעה. הפרשה מסיימת בדינים הקשורים בנדירת נֶדֶר, הקדש וכיו”ב.
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ. וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” – למדנות לא רק לגאונים.
חסיד אחד התלונן בפני הרבי מקוצ’ק זצ”ל, שהוא עוסק רבות בתורה, מתאמץ להיות “למדן”, אך המטרה רחוקה ממנו מרחק רב. אמר לו הרבי: “בכל התורה לא מצאנו מצווה כזאת, להיות ‘למדן’, שאתה רוצה להיות למדן, ואם כתוב: ‘למדו היטב’ – מפרש רש”י: ‘היטב, להיטיב’ כלומר, לא לדעת ‘היטב’ למדנות, אלא לדעת ‘היטב’ כיצד להיטיב – לעשות מעשים טובים…”
פירש רש”י: “אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה”. עמל התורה מדגיש את הרצון האלוקי, לא שתהיו למדנים, אלא עמלים – שעמל התורה יהיה חקוק בכם, כמו חוק, שיהיה חלק מסדר יומכם. לעמל התורה יש מטרה – לקיים את המצוות. מטרת הלימוד להגיע לידי מעשה, הקב”ה לא רוצה שנהיה למדנים, אלא בעל מעשים. שתדע להבין מה מותר ומה אסור, מהו חסד, ומהו עוול.
יהי רצון שנזכה כפי שכותב הרמב”ן באיגרתו “וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ.”
חזק חזק ונתחזק
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
