איפה שותים קפה הבוקר. כך סח לי אבי יבין. חבר יקר. מה קפה… אנחנו בעונת השקשוקה. ואם בשקשוקה עסקינן , סורו לשירת הפארק , תורו אחריי שף ערן פסקל.

המלך הבלתי מעורער של מעדן הביצים הלז. כשאני כותב על חברות כערך עליון…הווה אומר שגם חילוקיי דעות מקומם על השולחן. ארבע עיניים. בטוב. בלי רשתות. בלי בוטים. זו טיבה של חברות ללא סייגים. אבי ואני חלוקים בימים אלה אודות אירוע מתחום הספורט.

טוריי לא מכילים כמובן נגיעות לפוליטיקה. טאבו. נאדה. גורנישט. ברם ספורט במושבה מכיל כבר ארבעים שנה את אבי ועבדכם. חלק מהתנדבות ונתינה. כן… חלוקים. יושבים. דנים. מציגים תזה. פרזנטציה של פתרונות לוגיים. יש לי ייתרון הפעם.

אני לגמרי מהאו”ם. אבי מגיח מפוזיציה שמטבע הדברים מאפשרת לו להיות ” צודק ” ממקום מושבו. אני מאמין… הוכחתי זאת יותר מפעם אחת… תחנות הצדק לעיתים פועלים בסלואו מושן. אך בלהצטנע שירה אני חסיד של צדק. אמת. מצפון. טובת הכלל. וכן נכון, גם אהבת חינם. וכמה כייף להתווכח עם אבי. האמת חייבת להאמר : אני אוהב את אבי יבין. גם כשאנו חלוקים. חבר של אמת.

אני מכיר את אבי עוד מהימים ששרת את המולדת כמג”ד ביחידת 8200. מים רבים זרמו מאז בוויצמן. אך אבי בשלו. מלח הארץ והמושבה. אתם הריי יודעים עד כמה אוהב אני את מערך ההתנדבות המדהים במושבה שלנו. אין דברים כאלה. אבי היה איתי שם עוד מראשית הדרך. ימים אחריי שהסיר את מדיו על דרגותיו. אני כאן , חייל של המושבה. פעלנו יחדיו. עשינו דברים פוזיטיביים בצוותא למען תושביי המושבה.

את אבי יבין תיפגשו בכל צומת בה מהווה ההתנדבות נידבך מרכזי בהווייתם של הנושאים המרכזיים. ועל כך נתונה לך תודתי חבר שלי… גם בשם ילדיי ונכדיי. תודה על בוקר מקסים בפארק. להזכירכם… יש חילוקיי דעות. אין סתירה. זו טיבה של חברות כערך עליון. הכל ” שפיט ” .

דיון פתוח. כן. נכון. אמיתי. ביושר. אינטגריטי. ללא שטיקים. ללא טריקים. אבי יבין שותף של כבוד לתפיסת עולמי. תודה אבי. ולכן ולכם חברות וחברים שלי. לעד זכרו : רק אהבת חינם תנצח. הרבה אהבת חינם. שלכן ושלכם. יואב.