בלוג

ולכבוד יום ההולדת הוא העלה פוסט שאומר כך “בסך הכול. אני בר מזל. נולדתי ב-4.7.72. בן זקונים, עם מלא אחיות. מעולם לא רעבתי ללחם. תמיד הרגשתי בטוח. לא נפצעתי יותר מידי בשירותי הצבאי הקרבי, גם לא הלם קרב. הכרתי את אהבת חיי ושותפתי לחיים בדיוק לפני 31 שנה. ביום ההולדת ה-20 מיד לאחר סיום קורס הקצינים.

קיבלתי מתנה מחבר ליום ההולדת, זוג כרטיסים להופעה של להקת משינה ולא היה לי עם מי ללכת. 

הראשונה להסכים גם הסכימה להישאר עימי מאז ועד היום. כרטיסי המזל שלי. זכיתי להתקבל ללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב וזכיתי גם ביכולת להשלים לימודים תובעניים אלה שנתנו את הבסיס הכלכלי לעבודתי בהייטק במשך יותר מ-25 שנה.

זכיתי לשני ילדים נהדרים שכל אחד היה מתגאה בהם עד השמיים או כמו שהגדירה זו אחת ממחנכות כפר סבא, עם כאלה ילדים, בזבוז שאין לך עוד רבים.

זכיתי לגור בעיר הטובה בישראל, כפר סבא. למה הטובה בישראל? האנשים הכי אכפתיים. איך אני יודע, אני פשוט חי איתם ובכל יום הם מוכיחים זאת מחדש.

זכיתי לשחק כדורסל עם חברים נהדרים בכל שבוע.

זכיתי לשבור פעם אחת את הכתף בתאונת רכיבה. זו זכות גדולה בעיקר כשאתה נשוי לפיזיותרפיסטית הטובה ביקום שבזכותה תוך חודש בלבד עברתי שיקום מלא וחזרה אפילו למשחקי הכדורסל.

זכיתי להיות חלק מסיעת מרצ במועצת העיר, לייצג את תושביה ולקדם את תפיסת עולמי, ישראל כמדינת מופת.

זכיתי להיות ממובילי המחאה הגדולה בתולדות מדינת ישראל למען השמירה על הדמוקרטיה, כנגד כוחות אפלים המנסים להשמיד את כל ערכינו ולהכיר המון אנשים נפלאים נוספים מכל רחבי ישראל. ובכן, חושב שהעברתי את הנקודה, אני בר מזל. איך החלטתי לחגוג הערב? גם הערב אקיים חוג בית. הפעם תהיה עוגה. רוצים לשמוע עוד? פשוט בואו! מסיבת הפתעה שכזו”.

אגב, בתגובות לפוסט כתבו לו בין השאר :”קובי היקר אם אתה חושב שהדרך של מרץ כפר סבא כפי שאני רואה בימים האחרונים היא הנכונה, אז לא אצלי”, כתב גולן לביא. ומי שחיזקה דבריו היא קארין אוחיון שכתבה ללביא “מסכימה איתך”…