״סודות הם מה שעושים את החיים מעניינים״, כתב הסופר והפילוסוף ז׳אן פול סארטר. הסופרת האמריקאית ג׳וֹדי לין פיקו אמרה באותו עניין: ״לעיתים, הדרך הטובה ביותר לשמור סוד היא לספר אותו למישהו שאפשר לבטוח בו״, והצלמת סינדי שרמן סיפרה בריאיון שהיא משתמשת ברעיון הסוד כדי ליצור בעבודותיה תחושה של מסתורין, מתח וסקרנות. האמנות פועלת תמיד בקרבת סודות , לצד סיפורים ואגדות , משלים, סמלים וסימנים, ויחד איתם יוצרת מארג רבוד של קשרים, אסוציאציות ומסרים גלויים וסמויים.
במהלך שנה זאת דנו, חשבנו, דמיינו, ובעיקר צילמנו ויצרנו תמונות שנוגעות בסודות אישיים ובסוד הצילום. 37 הצלמות והצלמים המשתתפים בתערוכה, חברי קבוצת צילום שפועלת כ־14 שנה ברציפות , פורסים כאן יריעה קבוצתית ואישית של עבודות שנוצרו מנקודות מבט שונות ומהשקפות נבדלות על הנושא ׳סודות׳. הרבדים הגלויים והסמויים שבעבודותיהם מציעים סיפורי חיים, סיפורי צילום ואת היופי שבחיפוש והיופי שבגילוי, במקביל, אפשר לראות את העבודות בתערוכה גם כסיפורים חזותיים, שמחברים חומרים אישיים עם עשייה אמנותית , ובכל אחד מהם טמונות משמעויות נסתרות . יחד הם חוברים למעגל רחב יותר של התנסות אנושית ותרבותית .
הצילום, בדרכו, מאפשר הבנה עמוקה ואמפתית יותר של הנושא. מבלי לבטוח באף אחד מהצופים שיגלה אותם עד תומן. הסוד שטמון במדיה הזאת נוגע גם ברגישויות לחומר, לצבע, לאור, במשיכה למקום, לאדם, לזיכרון, וברצון למצוא דבר־מה או דווקא ללכת לאיבוד. בחיבור הלא־מילולי בין סיפור לתמונה יש אמת ופגיעות, רגעים של מציאת מסתור , ותובנה שנגלית מתוך העמימות הגדולה של הדברים. רגישויות אלה מזמינות את הצופים ליצור נרטיבים משל עצמם למראה העבודות.
גלעד אופיר, מנחה ואוצר התערוכה
