לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות בביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
השם פונה לאברם ומצווה עליו ” לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.”, ואברם קם, עוזב הכול והולך. לאן? לכנען, אל ארץ לא נודעת אבי האומה מתחיל את מסע, אך לאחר שמגיע הוא נאלץ לרדת למצרים מפני הרעב השורר בארץ.
כשהגיעו שָׂרַי ואברם למצרים, נחטפת שָׂרַי ומבאת לבית פרעה (שחשב שהיא אחות אברם). לאחר שהשם מעניש את פרעה בנְגָעים ובמחלות, מחזיר פרעה את שרי לאברם. בדרכם חזרה ממצרים לארץ כנען נפרדו אברם ולוט, אחיינו, זה מזה. אך כשפורצת מלחמה בין מלכֵי אֲרַם נַהֲרַיִם למלכי כִּכַּר הירדן, יוצא אברם להצלת אחיינו לוט, שנפל בשבי . לאחר מכן כורת השם עם אברם את בְּרִית בין הַבְּתָרִים. בברית זו ניתנת הבטחת השם לאברם על הארץ לו ולזרעו מנהר מצרים עד נהר פְּרָת.
רחמה של שרי סגור , והיא נותנת את שפחתה הגר לאברהם וזאת יולדת לו את ישמעאל. הפרשה מסיימת בהתגלות השם לאברם, ומוסר לו כי שמו ישתנה מאברם לאברהם שמה של שרי הופך לשרה ” אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.”
מהי דרכו של אברם העברי?
אברהם מתבקש לעזוב את ארצו ומשפחתו וללכת לבדו אל ארץ לא נודעת. על פי המדרש זו הסיבה לכינוי “אברהם העברי” על שם הנהר אותו חצה אברהם בדרכו והותיר את כל עולמו הקודם “מעבר לנהר”…..
פעם אחת ישבו יחדיו חסידיו של רבי ישראל מרוּז’ין זצ”ל (מייסד חסידות רוז’ין ). שאלו אותו החסידים: “רבנו, אמור לנו איזו דרך לעבודת השם”. ענה הרב ביידיש: “אִיך וֵוייס?” – מניין שאדע?
אך סיפר להם מעשה: שני חברים, רעים אהובים, נגזר עליהם גזר דין מוות. והנה, אף שהמלך חיבבם ורצה לדון אותם לטובה, לא יכול היה לזכותם, כי חוק המדינה הוא, וכבר שלמה המלך במשלי – “מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ” מה עשה המלך? ציווה שימתח חבל ארוך מעל הנהר, ואם יצליחו החברים לעבור עליו את הנהר – יומתק דינם לחיים. ועבר הראשון בשלום את הנהר על החבל. עמד חברו מרחוק וצעק: “רעי אהובי, הגד נא לי איך עברת את החבל במקום סכנה כזה, ואדע גם אנוכי איך לעבור.” השיב לו הראשון: “אִיך וֵוייס גָאר ניט – איני יודע כלל – רק זאת אומר לך: כשהלכתי על החבל, אם הייתי נוטה לצד אחד – הטיתי עצמי לצד האחר.”
לעיתים העיסוק שלנו בשאלת “מהי הדרך”.? מפריעים לפעולה הפשוטה והטבעית, שהיא זו שתקרב את האדם אל מעשיו הטובים ותוך כך לעבודת השם.
יהי רצון שגם בעת הקשה הזאת נראה כולנו יחד את הדרך.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך , ולימים טובים
חזי ברזני
