לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
בפרשה זאת אנו עדים להמשך הניסיונות בהם עומד אבי האומה שלנו.
אברהם מנסה למצוא מנוחה בשמש, לאחר שעבר ברית מילה בגיל 99. והנה בפתח אוהלו שלושה אנשים, והוא מבקש לארח אותם בהכנסת האורחים המסורתית שלו. לאחר האירוח, מבשרים לו האורחים שֶׁיִּוָּלֵד לו בן. שרה שומעת ומביעה צחוק ופליאה, שבגילה המבוגר תוכל ללדת.
הפרשה ממשיכה במו”מ בין השם לאברהם על השמדת הערים סדום ועמורה בשל שחיתות וזימה. וניסיונו של אברהם אולי להציל את העיר. נמצא רק צדיק אחד בעיר וזה לוט, אחיינו של אברהם שהוברח מהעיר יחד עם משפחתו. אברהם ושרה זוכים לבן יצחק. עם לידת יצחק, מגרש אברהם את הגר יחד עם בנו ישמעאל וזאת ע”פ הנחייתה של שרה. הפרשה מסיימת בניסיון האחרון והקשה ביותר של אברהם, בו הוא מצווה ע”י השם לַעֲקֹד את בנו בהר הַמּוֹרִיָּה. אברהם משכים בבוקר ומתחיל במלאכה. לפני שאברהם שולח ידו אל הנער, עוצר אותו מלאך השם. אברהם שמבחין באַיִל במקום, ועוקד אותו במקום יצחק.
“וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה”
לצערי, הסיפור הזה כל כך אקטואלי לימינו:
הגה”צ רבי נטע ציינווירט זצ”ל (מחשובי רבני ירושלים) הגיע לניחום אבלים אצל הגאון רבי רפאל דוד אויערבאך (ראש ישיבת ‘שער השמים’) זצ”ל, לאחר ששכל את בנו הבכור אהרן מאיר הי”ד, שנהרג על ידי בן עוולה, איש חמאס מתאבד. יחד עם בנו, עוד מבני ישראל עלו בסערה השמימה הי”ד. תיכף בהיכנסו אמר רבי נטע:
שאלה לי אליכם, אם לא היה נגלה המלאך אל אברהם אבינו לאמר לו – ‘אל תשלח ידך אל הנער’, ויצחק בנו היה נשחט כציווי הבורא – ‘והעלהו שם לעולה’, האם היה אברהם חייב בדיני אבלות לישב עליו ‘שבעה’ כדין האב על בנו?
ענה האב השכול ואמר, פשיטא שמחויב הוא בכל דיני אבלות ו’שבעה’, כי ‘מה נשתנה’ מיתת יצחק משאר מקרים, הרי כל שבעה היא על פטירת אדם ב’ציווי הבורא’, נענה רבי נטע: אכן, דיבורים אלו חשבתי לשמוע ממכם, ומיד אמר ‘המקום ינחם’ ועזב את הבית.
תכלית האמונה להאמין בכל מצב קשה ומייסר אשר שיהיה, שהכל בא בגזירת המקום ו’אין מקרה בעולם’!
יהי רצון שימנע מכל אב ואם בישראל שכול בנים ובנות. אמן ואמן
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך , ולימים טובים
חזי ברזני
