לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – ייִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.
הפרשה ממשיכה את כל הקשור במשכן וכן נכנסת מצוות תרומת מחצית השקל (הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט), שעל כל אחד מישראל להביא, לשם בניית ותחזוקת המשכן, השֶמֶן למשיחת כלי המשכן, ואזהרה על שמירת השבת.
לאחר 40 יום, בני ישראל מצפים למשה שעלה להר סיני, משלא ירד מההר, הם מאיצים באהרון לבנות להם עֵגֶל זהב. השם מספר למשה אודות העגל ומאיים להשמידם. משה מתחנן לפני השם על ישראל, ויורד אל בני ישראל תוך שהוא שובר את לוחות הברית, משמיד את עגל הזהב, ומצווה להרוג את עובדי העגל. השם מקבל את בקשת משה ומוחל לב”י. משה שב אל ההר, וכותב שם את הלוחות השְנִיִים.
40 יום משה בהר בפעם הראשונה עד י”ז בתמוז, י”ט בתמוז עד א’ באלול עלה בשנית, א’ באלול עד י’ בתשרי (יום הכיפורים) משה שב עם לוחות הברית השניים.
.”..אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם, אֱלֹהֵי זָהָב.”
פעם בראש השנה שחל בשבת, נראה רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ”ל, טרוד במחשבתו בעניין מסוים. בשבת קודש, קפץ על השולחן, וקרא: איך ווייס שוין! -אני כבר יודע. והסביר דבריו:” איך הניח הקב”ה לישראל לעשות את העגל? תחת מנהיגות משה ואהרון.
משל, למלך שהיה לו בן קטן חביב, ורצה למנותו למלך כממלא מקומו, אבל שרי המלוכה היו נגד מינויו בכל תוקף. ונמלך המלך, ומינה בנו למלך והוא עצמו נסע ממקום מלכותו. והשרים, התחילו לפתות את בן המלך הקטן, וזה נשמע להם. ושם את כתר המלך, בראשו של כלב, והכלב רץ בכתר על ראשו בחוצות העיר. לאחר זמן בא המלך, והרגיש שמעלימים ממנו דבר מה, ושאל שיספרו לו, מה קרה כאן בהיעדרו, וסיפרו לו איך שבנו שם את הכתר וכו’ ואמר בכעס מעושה: צריך להושיב בית-דין לשפוט את בני, אם הוא בן דעת, דינו חמור, ואם אין בו דעת, אזי אינו ראוי להיות מלך. הסכימו השרים בחפץ לב, ובחרו מהם בית דין, ונמצא חייב, והוציאו פסק דין חמור. וסיפרו למלך שנמצא חייב בדינו. אמר להם המלך טוב פסקתם, אבל פסק הדין יבוצע באלו שהסיתוהו לכך, ובכוונה נסעתי מכאן, כדי לראות איזה עלילות יעלילו על בני יקירי אלו הרוצים להיפטר ממנו.
אילולי היו בני ישראל עושים את העגל אחר פטירת משה, לא היה מי שיחזירם בתשובה ח”ו, אבל משה עלה למרום, והסיתו הערב רב את בני ישראל לעשות העגל, כדי שימצאו חייבים בדין , וכשחזר משה שילם למסיתים כגמולם על אשר הם הסיתו את בני ישראל לבגוד בהקב”ה.
יהי רצון כילדיו של הקב”ה נקיים את דבר דוד המלך “אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה” (תהלים לז,א)
אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני.
