פרשת שופטים תשפ”ד / מאת: חזי ברזני

לע”נ כל הנרצחים והנרצחות בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי וחיילות צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים והפצועות הי”ו, להצלחת כל חיילי וחיילות צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.

משה מדבר על החיוב למנות שופטים – הממונים על החוק ופסיקתו, ולצידם שוטרים – הממונים על שמירת החוק ואכיפתו, שני אלה נחוצים על מנת להבטיח שישרור צדק בעם. החלק המעניין בפרשה במינוי מלך, שיבחר מתוך העם. וחלים עליו איסורים כגון לא להרבות לו רכוש, לא להרבות נשים, לא להרבות לו הון רב בכלל. כמו כן, מצווה על המלך לכתוב לו ספר תורה שילך עמו תמיד.

הפרשה ממשיכה באיסור לעסוק בכישוף וקסמים ויש להתייעץ בנביאי האמת שיבחר בהם השם. ועוד מוצגים בפרשה כללי ההתנהגות בעת מלחמה: חשיבות הביטחון בהשם שיצליח בידינו, כללים הקובעים מי לא מצטרף למלחמה, וכללי התנהגות לאחר הניצחון.

“שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק”

לשם מה נכתבה המילה ״לְךָ״?, הרי די היה לכתוב ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר״.

מעשה שהיה ברב גדול, שנקרא לכהן כרב בעיר גדולה. חלפו כמה ימים מיום שהגיע הרב לעיר, ובפתח ביתו ניצב עני, הדורש לתבוע את ראש הקהילה לדין תורה. נעתר לו הרב, ושלח את שמשו לקרוא לראש הקהל, להתייצב לפניו לדין. באופן לא מפתיע סרב ראש הקהל העשיר לדרישת הרב, ואף דחה את דבריו בחוצפה: ״כיצד מעז הרב הזה לבזות אותי כך, ומאלץ אותי לדין יחד עם עני בזוי?! וכי שכח שאני עמדתי בראש הועדה שהחליטה למנותו פה לרב?!״

כשחיוך מזלזל על שפתיו, פנה ראש הקהל לשמש והוסיף בקול יהיר: ״מסור לרב, שבעירנו יודעים הרבנים שעליהם לכבד את חשובי הקהל, אחרת יסולקו ממשרתם!״ הרב לא נרתע מהדברים, ופקד על שמשו להתרות בראש הקהל, שאם לא יציית לדבריו יטיל עליו חרם. לא חלפה שעה קלה, ולמול פני הרב ניצב ראש הקהל, מלווה בחבר נכבדי העיר. ״מזל טוב, רבינו!״ – פנו אל הרב בפנים קורנות – ״היום נוכחנו לראות שראוי אתה להיות רב, מאחר ואינך נושא פני איש. כל התביעה לא הייתה כי אם ניסיון שערכנו לרב״. מתוך כך ניתן להבין את כוונת התורה במילה ״לְךָ” -לעצמך, שידונו גם אותך.

מתוך אזהרה לממנים את השופטים לבחור בשופטים, שלא יירתעו מלדון גם אותם עצמם -את אלו שמינו אותו. אם כאלו יהיו השופטים,אזי יתקיים המשך הפסוק: ״וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק״

 

חזי ברזני

 

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני

תגובות

תגובות