“בית האומנים” רח’ גלר 4 כפר סבא
שעות פתיחת: שישי 10:00-13:00, שבת 10:00-14:00 , 17:00-19:00
“דו מקרב לב“
נאיר קרמר שוקי עזרא || אוצרת רונית סנפיר
פתיחה ביום שלישי 29/10/24, בשעה 19:00. נעילה: 16/11/24
פעילויות שבת בתערוכה בשעה 11:00 – הכניסה חופשית.
2/11/24 “כחול אדום צהוב” הרצאה בנושא הצבע באמנות מפי רונית סנפיר
9/11/24 נאיר קרמר מספרת על פרויקט החינוך שלה וסדנת יצירה לכל המשפחה בהנחיית תמר אלט
16/11/24 שיח גלריה עם האומנים והאוצרת
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ (עמוס ג’)
נאיר ושוקי בחרו להציג בתערוכה משותפת. שניהם יחד וכל אחד לחוד. מפגש בין שני עולמות רחוקים, דיאלוג יצירתי בין אישה וגבר.
מעין ‘דו-קרב’ אומנותי. אבל גם לא. זהו למעשה דו מקרב לב.
שתי תערוכות, יחיד ויחידה, בעלי סגנונות יצירה שונים ותהליכי עבודה שונים, המשלימות זו את זו, מהדהדות ומשפיעות זו על זו. הרמוניה ודיס הרמוניה. תערוכה של אסתטיקה רועמת.
לכאורה כל כך שונים. נאיר (86) ילידת ברזיל, שוקי (79) יליד עירק . שניהם ‘עולים חדשים’ מקצוות תבל, יבשות רחוקות. לשניהם רקע תרבותי שונה, היסטוריה ארוכת שנים שונה – שני גלגולי חיים אישיים רוויי חוויות פרטיות, אשר חיים כיום בארץ ישראל. כאן ועכשיו.
אחת היא לשניהם – אהבת מעשה היצירה. בשניהם פועמת תשוקה עזה לבטא את עצמם, באמצעות החומר והטכניקה כליו של האמן. בשניהם נחישות, מורכבות, רבדים של רעיונות ועוצמה.
מתחת לפני שטח ‘הקנבס’ הריק/החלק/הלבן, מבעבעות מחשבות בנושאי מלחמה. שניהם נותנים ביטוי רב עוצמה לתחושות הנוגות שעוטפות אותם.
נאיר קרמר מציגה שלושה מיצבים: גברת מאני, געגועים לחלוצה, ופרויקט חינוך. בכל אחד שילוב של סוגי מדיה שונים. כל מיצב הוא סיפור אחר מתוך יומן חייה. במהלך חמישים ושש שנות יצירתה מתגלה כי הנושאים המעסיקים אותה חוזרים על עצמם. לרוב הם קשורים למאורעות מלחמה. בעבר יצרה בעקבות מלחמת יום כיפור. כעת נפתח הנושא שוב בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” ואירועי ה- 7.10 . לנאיר מנעד רחב מאד של אסוציאציות ומחשבות. היא מכנה אותו בשם “פוליפוניה ויזואלית” מושג מוזיקלי המתאר מרקמי קולות שונים הנעים במקביל ללא היררכיה, רב קוליות בו- זמנית.
יהושע (שוקי) עזרא מציג עשרות ציורים מהשנתיים האחרונות. ציוריו מתאפיינים בסגנון מופשט מרובה צבעים ושכבות, מבין כתמי הצבע מתגלות דמויות. סגנונו מהדהד את זרם ‘הפוביזם’ של תחילת המאה 20 . הוא משתמש בצבעים טהורים ועזים, במשיחות מכחול נמרצות, לעיתים בגושי צבע ישירות מהשפופרת. הצבעים והצורות זורמים, מתערבבים, מתכסים ומתגלים. כדרכם של הפוביסטים הוא יוצר מציאות אישית וסובייקטיבית, שבה הצבע, הוא האמצעי הבולט ביותר לביטוי המציאות הפנימית של האמן.
שוקי מציג סדרות של ציורים, בפורמטים ומצעים שונים. דומה שכל ציוריו יכולים להתחבר לכדי ציור אחד גדול מימדים ללא גבולות.
