פרשת וירא תשפ”ה / מאת: חזי ברזני

ביום השלישי, לאחר שמל עצמו, יושב אברהם בפתח אוהלו בחום היום ושלושה עוברי אורח עוברים שם. אברהם רץ אליהם ומציע להם אירוח ע”פ מצוות הכנסת אורחים שהיתה שיגרה אצל אברהם. בתום האירוח מבשרים לו האורחים שֶׁיִּוָּלֵד לו ולשרה בן. שרה צוחקת, שכן היא לא מאמינה שבגילה המבוגר תוכל ללדת.

הפרשה ממשיכה בהשמדת סדום ועמורה. לוט ומשפחתו מספיקים להימלט מהעיר, אך אשת לוט, שלא צִייְּתָה להוראות המלאכים והסתכלה לאחור, נהפכת לִנְצִיב מֶלַח. כפי שהובטח לאברהם, נולד לו ולשרה בנם יצחק, למרות גילה המופלג של שרה. אברהם מגרש את הָגָר וישמעאל, ע”פ בקשתה של שרה.-” כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ…”

הפרשה מסיימת בניסיון האחרון והקשה ביותר של אברהם – עקֵידת יצחק.

“יֻקַּח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם”

בהכנסת האורחים של אברהם אנו מבחינים בחסד עצום. שכן לעניין העוגות נכתב: “יְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַֽהֲרִ֞י שְׁל֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַֽעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת”, בבשר כתוב “אֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙”. ואילו במים כתוב “יֻקַּח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם”, ואם כן צריך להבין מדוע מעט מים, שלא כשאר המאכלים? כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו, כך עשה הקדוש ברוך הוא לבני ישראל בעצמו, וכל מה שעשה אברהם אבינו על ידי שליח, אף הקדוש ברוך הוא עשה לבניו על ידי שליח. מכן לומדים שמעשי החסד של אברהם חלקם נעשו על ידי עצמו וחלקם על ידי אחרים. לגבי בן בקר כתוב “ויקח”, הוא עצמו לקח, ואילו נטילת המים הייתה על ידי שליח שנאמר “יוקח נא”. לפי זה אין מקום לשאלה, כי מלאכות שעשה אברהם אבינו בעצמו עשאן כדרכו בחסד מרובה, אבל למלאכות שנעשו על ידי אחרים כגון לשאוב מים לא רצה אברהם אבינו להתהדר במידת החסד על חשבון טרחת אחרים, לכן הסתפק במעט ואמר “יוקח נא מעט מים”.

מסופר על רבי ישראל מסלנט זצ”ל שהלך עם חברו ר‘ מרדכי מלצר זצ”ל לבית כנסת קטן בווילנה להתפלל תפלת מנחה. ר‘ מרדכי נטל את ידיו לתוך הכיור שבבית הכנסת בשפע ובהידור, ואילו ר‘ ישראל הרטיב מעט את ידו, וכמעט לא השתמש במים. שאלו רבי מרדכי לפשר הדבר, השיב ר‘ ישראל: “גם אני רגיל להדר בזה, אבל כפי הנראה לי שבבית הכנסת הזה יש מספר מסוים של מתפללים ולא מצויים בו אורחים, והשמש בוודאי מתכוון להכין מים רק לצורך המתפללים הקבועים, ואם אנו נבזבז הרבה מים, יחסרו מים למתפללים, ויכעסו על הגבאי ועלולים לעכב שכרו, אז נהיה חייבים על קיפוח פרנסתו.

ביום שישי שעבר התחלנו לבקש על הגשמים, מים סימן לשפע, אך אין זה מן הנמנע שעם כל השפע שניתן לנו משמים שננהג בצניעות ומידתיות .

יהיה רצון שנזכה לשפע בכל שנה ושנה מתוך צניעות וענווה.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

חזי ברזני

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני

תגובות

תגובות