בוריס לייפר, ישראלי, נולד בברית־המועצות ב־1946

שינה. אור בוקר, 2011

צבעי־שמן על בד, 66 x 96.5 ס"מ

מוזיאון ישראל, ירושלים: רכישה בנדיבות קרן דורתיאה גולד

בוריס לייפר:"בציור – נינה רעייתי, המודליסטית והמוזה שלי. נינה שוכבת במיטתה ישנה (וחולמת?). האור החודר מבעד לתריסי החלון, יוצר על דמותה משחק מופלא. בטנה וראשה כרוכים בסדין לבן, שאר חלקי גופה חשופים. המיטה מרומזת, והרקע מצביע על מרחב שאינו ברור. האם הסדין מאזכר תכריכים? האם תיאור נינה ישנה מהדהד את התפיסה המזרח־אסייתית המוצאת שהנשמה עוזבת את הגוף בעת השינה וחוזרת אליו עם היקיצה?

השימוש בלבן וחום ובמשחקי ניגודים של אור וצל, מואר וחשוך, גלוי ומוסתר מבקש להמחיש את הדואליות של החיים והמוות, המציאות והחלום, המתקשרת גם לתפיסת המושג "ויאה נגטיבה" מסוף תקופת הרנסנס – שעיקרו: כדי להגיע אל האור יש לעבור דרך החושך – ולתפיסת החיים (במשמע "עירות") כניצחון של בני האור על בני החושך".