אכתוב עתה את השם ברנרד…לא יאמר לכם דבר וחצי דבר . אך אני מציין עכשיו את שם המותג….. : ב ר ו כ י . נהיר אתם מכירים . ברנרד וייס אנונימי . ועתה אימרו : ברוכי המיתנדב הניצחי וכולם בטח מכירים . ילדיי המושבה . הנוער . הצעירים . אירגוניי המיתנדבים שברוכי היה חלק אינטגרלי מהם וותיקיי המושבה כולה . אתנחתא קלה . מאז הגיחו של פייסבוק לחיינו אני כותב טורים באופן קבוע . מכנה משותף אחד להם ; רק אהבת חינם תנצח . הרבה אהבת חינם . אף מילה שברה סרה . פוליטיקה – יוק . ביקורת לא בבית סיפרי . אני אוהב אנשים . אני איש של אנשים . ביקורת ושינאת חינם רחוקים מימני כרחוק מיזרח ממערב . הפעם אחרוג ממינהגי . אבקר ועוד איך אבקר . מבטיח לכם… זו ביקורת חד פעמית . ביקורת שתוכנה הוא המסר ולא סיגנונה . ביקורת קונסקרוטיבית . איש לא אשם . כולנו אשמים .

אז זהו , אתמול ניפגשנו ( כדרכנו בקודש ) בבית העלמין " פרדס חיים " לציין את זיכרו של ברוכי שלנו . ארבע שנים מאז ניפרדנו מהאיש המדהים הזה . איש אדיר ונדיר עם לב כביר . ניפגשנו שמונה איש בילבד : קובי אוחיון . בני סדובסקי . חיים אבן (שניהל את טקס האזכרה ) נילי אבן ארביב . אריאלה סדובסקי . ג'קי וייס . ( השריד האחרון מהמישפחה , יבל"א ) . יוסי גרוסמן . יואב חביב והתשיעי , העיתונאי הוותיק דן ברק שאו טו טו הישלים לנו מיניין . בנוסף להיותו מיפעל היתנדבות של איש אחד , ברוכי היה גם עובד עירייה מזה שנים הרבה . בלט בהעדרו נציג העירייה . אני ציפיתי שיגיע מאן דיבעי מהעירייה . יגיע ויניח זר על קיברו של ברוכי . ברוכי שהיקדיש את חייו למושבה שכה אהב . ייאמר מיד : בשנים עברו הגיע חבר המועצה הניפלא והצדיק אמיר קולמן , אלא שאמיר , כמו רבים וטובים אחרים , במילואים . מגוייס כמעט ברצף . איש לא בא להחליפו וחבל . אמיר קולמן הוא חבר ועדת השמות העירונית .

ביום השנה לברוכי סיכמנו עם אמיר שיביא לאישור הוועדה את קריאת הכיכר בששת הימים ע"ש ברוכי . מה עוד שממילא אנו קוראים לכיכר : כיכר ברוכי . אותה כיכר בא ניצב ברוכי יום יום שעה שעה . בחום . בשרב . בגשם . בסערה . שחו'חלא ייחצה ילד תוך סיכון . גשם זלעפות . ניצב מעיל גשם צהוב בטבורו של מעבר החצייה . רק עיניים טובות מביטות בך , כמו אומרות , הבו לי וישרים . תאמינו לי זה היה ברוכי . חלפו 4 שנים… ועד לרגע זה לא ניצב שלט כיכר ברוכי . מה ביקשנו… כיכר קטנה . לא ביה"ס . לא פארק . לא איצטדיון . לא רחוב . רק את הכיכר . הכיכר שממילא היא הכיכר של ברנרד וייס…הריי הוא ברוכי המיתנדב הניצחי . אנחנו לא זקוקים לשלט ביכדיי שנבין מי היה ברוכי עבור המושבה . ברם מה עם הדורות הבאים ? מה עם הדור שלא יידע את ברוכי . על ברוכי חברי היקר ועל פועלו המבורך אצור טור ניפרד .

אני משוכנע שבתום לב עסקינן . כוונת זדון לא היתה כאן . ולכן אני מזכיר לך אמיר היקר . ישיבה אחת ויש לנו את כיכר ברוכי . פה אחד ( באם יש לכם דרך טובה יותר להנציח את זיכרו… תבורכו ) . אני לא יודע באם אזכה לטקס השנה החמישית. לכן אני מציע לחבר המועצה אמיר קולמן חברי היקר : ליפניי שעולים לקיברו של ברוכי , כעת חיה בעוד שנה . תעצרו בכיכר ברוכי תקיימו את טקס קריאת הכיכר על שמו . זה כל כך מגיע לו . זה כל כך מגיע לנו . ליד קיברו של ברוכי אתמול היתפללנו… כל התשיעייה . תפילה חרישית : לעילוי נישמתם של כל חלליינו הקדושים . להחלמתם המהירה של כל הפצועים גיבורי החיל . לשובם של כל החטופים היום . חטופים הנאנקים במחילות השטן . לשובם הביתה בשלום של כל חיילנו , גיבוריי ישראל הנילחמים גם ברגעים אלה בכל החזיתות . ולכן ולכם חברות וחברים אהובים שלי , אנא זיכרו לעד : רק אהבת חינם תנצח . הרבה אהבת חינם . שלכן ושלכם יואב .