להצלחת מדינת ישראל 🇮🇱 ראשית צמיחת גאולתנו

בשבת נקרא בע״ה שתי פרשות מחוברות. פר׳ תזריע פותחת בדיני טהרת היולדת וזמני הטהרה, באם ילדה בן או בת ולאחר סיום ימי טהרתה היא מקריבה קורבן. הפרשה דנה בהרחבה אודות מחלת הצָרָעַת, שאמנם בימינו אינה נפוצה, כאשר לָקָה אדם בצרעת, היה עליו לבוא אל הכוהן, לקבל או הוראותיו של הכוהן, לצאת אל מחוץ למחנה ולהִיטַהֵר. גם בגדיו, חפציו וביתו של האדם יכולים "להידבק" בצרעת.
פרשת מצורע הינה המשך ישיר לפר׳ תזריע, כאשר מבריא המצורע ממחלתו, עליו לעבור טקס טַהֲרָה. עליו להביא שתי ציפורים. אחת מהן שוחטים, ואת השנייה טובלים בדם הציפור השחוטה, ומַזים על המִיטַהֵר שבע פעמים. המיטהר מכבס את בגדיו, וביום השמיני מקריב קורבן אשָם.
כפי שציינו, גם הבית יכול להיות נגוע בצרעת הבית. כאשר נראות פטריות עובש על קירות בית – צריך הכהן לבדוק האם מדובר בצרעת הבית. אם אכן כך הדבר – מוציאים את החלק הנגוע, ובונים במקומו קיר חדש. במקרים מסוימים הורסים את הבית כולו. בפרשה מוזכרות גם טוּמְאוֹת נוספות.

וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע

משל לאימא עכבר ששלחה את בנה לחפש מזון, ואמרה לו להישמר מהאויב הרשע, זחל העכבר והגיע לפחי האשפה, והנה מופיע תרנגול גדול והוא מכה בכנפיו וצורח בקול, נבהל העכבר ואמר בלבו זהו רשע, משבא וסיפר לאמו אמרה לו שהוא אינו רשע, למחרת רואה העכבר תרנגול הודו אדום מלא אף ונרגז, ברח העכבר לאמו וסיפר לה, אמרה לו גם זה אינו רשע, אלא החתול ״הצנוע והשקט״ ממנו היזהר – "היזהרו מן הצבועים".

פרשת תזריע סמוכה לפרשת שמיני? מסביר רבי ישראל סלנטר זצ"ל: סופה של פרשת שמיני עוסק במאכלות אסורות, ופרשת תזריע עוסקת בצרעת. על מה בא נגע הצרעת? על עוון לשון הרע. בפרשיות הללו באה התורה ללמד אותנו את האסור והמותר להכניס ולהוציא מן הפה. ולאחר שהתורה לימדה אותנו בסוף פרשת שמיני מה אסור ומה מותר להכניס אל הפה. ובפרשת תזריע מסבירה לנו התורה, מה מותר ומה אסור להוציא מן הפה.
יהיה רצון שנברח מתכונת הצביעות! ונקפיד הקפדה יתרה על מה יוצא מפינו כשם שאנו מקפידים מה נכנס לפינו.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינו, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני