בישיבת מועצת העיר שהתקיימה ברביעי האחרון איבדו חלק מחחברי מועצת העיר רסן. צעקו, השתלחו, הפריעו למהלך הדיון, התפרצו לדברי חבריהם, ונראה שדבר לא יכול היה לעצור הסחף. הפרדוקס הוא שישיבת מועצת העיר דנה ברובה בנושא ההתמודדות עם גל האלימות הפושה בערים.
ראש העירייה רפי סער ולצידו מנכלית העירייה מירב הלפמן, ניסתה להסות את התפרצויות חלק מחברי מועצת העיר שכאמור השתלחו והתפרצו ללא הרף בישיבה. הלפמן ביקשה שוב ושוב מחברי המועצה להרגיע הרוחות ולקיים דיון ענייני "באמת מה זה הצעקות האלה", אמרה שוב ושוב וכאמור ניסתה להוביל דיון ושיח מכבד, ללא הצלחה.
במהלך הישיבה גם חבר המועצה ממה שיינפיין ניסה להעמידם על סגנונם הבוטה של חברי המועצה, נעמד על רגליו וביקש מחברי המועצה להתעשת ולהרגיע הרוחות אך ללא הועיל, אלה המשיכו בשלהם.
איציק מנהיימר מסיעת מרצ הדגיש בתוכחה כי בישיבה חברת המועצה עדי לוי סקופ שאילתה על אלימות בני הנוער "חוסר הכבוד שלכם מהווים את הדוגמה לנוער", אמר מנהיימר למפריעים ושלי סבר הוסיפה "דן בן יהודה חבר הסיעה שלך באופן תדיר לא מאפשר לדבר", אמרה להדר לביא.
הבוקר, שיגר חבר המועצה, המשנה לראש העיר, ממה שיינפיין מכתב חריף ביותר לחברי המועצה המבקר את התנהלותם "כאדם וכחבר מועצה מודאג מודאג מאד, מודאג מהשיח שהפך לצעקות ומוויכוח שהפך להשפלה מהמחלוקת שהפכה לאלימות מילולית חסרת גבולות. אני מבקש היום שלא רק תקשיבו שלא רק תקראו אלא שתסתכלו במראה. כן, במראה. כי מה שקורה כאן לעיתים, בתוך אולם המועצה הזה, איננו רק ויכוח פוליטי זאת הידרדרות מוסרית. זו אלימות מילולית עוקצנית המרעילה האוויר הציבורי, זאת תרבות של צעקות, השפלות, ביזוי וגסות רוח ואנחנו מעיזים אחר כך לשאול מדוע בני הנוער שלנו הופכים אלימים יותר?!
עוד ציין שיינפיין "הנוער של היום לא גודל רק בבית הספר. הוא גדל מולנו. מול השידורים. מול הסרטונים. מול המבוגרים האמורים להוות דוגמה. וכשהם רואים נבחרי ציבור צורחים זה על זה, מבטלים זה את זה, דורכים על כבוד האדם – הם לומדים שיעור מסוכן : שכבוד הוא חולשה.
שבריונות היא כוח. מי שמשפיל – מנצח. ואז אנחנו מזדעזעים מאלימות בבתי הספר ? מחרמות ? מאלימות ברחובות ? מהקללות ברשתות ? מהאיומים ? מהשנאה ? איזה זכות מוסרית יש לנו להזדעזע אם כאן, בבית הדמוקרטיה המקומית אנחנו עצמנו נותנים מופע של איבוד שליטה?
"מילים הם נשק. לפעמים נשק מסוכן מאד. ואני שואל את כולנו איזה דוגמה אנחנו נותנים לילדים שלנו, כאשר בני הנוער רואים מבוגרים נבחריי ציבור אנשים שאמורים להנהיג, צורחים מבזים ומשפילים זה את זה באספות המועצה. איך נוכל אחר כך לעמוד מול תלמיד בבית הספר ולדרוש ממנו כבוד ?
איך נוכל להטיף נגד חרמות נגד בריונות נגד אלימות ברשת כאשר אנחנו משדרים את ההיפך הגמור ? הנוער לא לומד רק ממה שאנחנו אומרים הנוער לומד ממה שאנחנו עושים, הוא רואה אותנו הוא מחקה אותנו והוא מפנים מי שצועק חזק יותר מנצח.
"הנוער בישראל צמא למבוגרים אחראיים למנהיגות ודוגמה אישית ואנחנו ? אין לנו את הזכות להוסיף שמן למדורה, דווקא כאן באולם המועצה המקום שאמור לשמש סמל לדמוקרטיה הקשבה וכבוד הדדי, אנחנו חייבים להציב גבול ברור, אפשר להתווכח אפשר לחלוק בלי לשנוא, אפשר להילחם על עקרונות בלי לרמוס. עוצמה אמיתית איננה בצעקה אלא בשליטה עצמית. היכולת להקשיב גם כשלא מסכימים ולכבד גם מתוך מחלוקת. כי בסוף הילדים לא עושים מה שאנחנו אומרים להם, הם עושים מה שהם רואים אותנו עושים.
"אני קורא היום לכל חברות וחבריי המועצה מכל סיעה ומכל דעה, בואו נהווה דוגמא, בואו נוריד הלהבות, כי אם המבוגרים יאבדו השפה הילדים יאבדו את הדרך. והגיע הזמן, לומר בקול ברור: לא לאלימות מילולית, לא לשיח משפיל, לא לתרבות של שנאה. כן לכבוד הדדי, כן להקשבה, כן למנהיגות המאחדת לא מפלגת, למען הילדים שלנו למען בני הנוער שלנו ולמען החברה שאנחנו רוצים להשאיר כאן אחרינו".
