הקב"ה פונה אל משה רבנו לאמר:
פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי וכעסי על בני ישראל אשר קינא אל בני ישראל
והנני לא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.
לכן אומר הנני נתתי לו את ברית השלום.
והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. אשר פנחס קינא לאלוהיו והקב"ה יכפר על בני ישראל עמו האהוב. ושם את איש ישראל המכה אשר הכה את המדיינית זמרי בן סלוא , נשיאת בית אב לשמעוני.
ושם האישה המוכה המדיינית , כזבי בת צור , ראש אומות בית אב במדיין היא.
וידבר יהוה אל משה לאמר: צרור את המדיינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם אשר התנכלו אליכם , על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדיין , אחותם המוכה , ביום המגיפה על דבר פעור.
ויהי אחרי המגיפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרון הכהן לאמר:
שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל.
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבות מואב על ירדן יריחו לאמר: מבן עשרים שנה ומעלה כאשר ציווה יהוה את משה , ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים.
וידבר יהוה אל משה לאמר:
תחלק את הארץ לשבטים לפי השמות. משה מקריא בפני השבטים:
ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשוני , לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי.
אלה משפחות לוי משפחת הלבני , משפחת החברוני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הוליד את עמרם.
ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם.
ויוולד לאהרון את נדב ואביהוא ואלעזר ואיתמר.
וימותו נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה.
פקודי משה ואלעזר הכהן הם שלושה ועשרים אלף כל זכר מבן חודש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא ניתן להם נחלה בתוך בני ישראל.
שבת שלום.
