הרבה מהשיח סביב גיל המעבר עוסק בדרך אליו: המחזור משתנה, מגיעים גלי החום, השינה משתבשת והגוף מסתגל למציאות הורמונלית חדשה.
אבל מה קורה אחר כך?
פוסט מנופאוזה, או התקופה לאחר גיל המעבר, מתחילה לאחר שהמנופאוזה התרחשה ונמשכת לאורך שאר חייה של האישה.
חלק מהתסמינים עשויים להיחלש עם הזמן, אך דווקא בשלב הזה חשוב להסתכל מעבר לגלי החום ולשים לב לבריאות העצמות, הלב, הנרתיק ומערכת השתן ולבדיקות המעקב המתאימות.
מתי מתחילה התקופה שלאחר גיל המעבר?
מנופאוזה נקבעת לאחר 12 חודשים רצופים ללא וסת, כאשר אין סיבה אחרת להפסקת המחזור.
מרגע זה האישה נמצאת בתקופת הפוסט-מנופאוזה.
המנופאוזה עצמה היא למעשה נקודת זמן, בעוד שפוסט מנופאוזה היא התקופה הארוכה שמגיעה אחריה.
האם תסמיני גיל המעבר נעלמים אחרי שהמחזור מפסיק?
לא בהכרח.
אצל חלק מהנשים גלי החום והזעות הלילה הולכים ונחלשים. אצל אחרות הם יכולים להימשך גם לאחר המנופאוזה.
תסמינים מסוימים, במיוחד יובש נרתיקי ושינויים במערכת השתן, עלולים דווקא להמשיך ואף להתגבר ללא טיפול.
לכן הפסקת המחזור אינה בהכרח הסימן לכך שכל תסמיני גיל המעבר הסתיימו.
מה קורה לאסטרוגן לאחר גיל המעבר?
לאחר המנופאוזה פעילות השחלות משתנה באופן משמעותי ורמות האסטרוגן נמוכות בהשוואה לשנות הפוריות.
לאסטרוגן יש השפעה על מערכות רבות בגוף ולא רק על המחזור.
קולטנים לאסטרוגן נמצאים בין היתר בעצמות, בכלי הדם, במוח, בנרתיק ובמערכת השתן. לכן לשינוי ההורמונלי יכולות להיות השלכות ארוכות טווח.
המטרה אינה "להחזיר את הגוף לגיל 30", אלא להבין אילו שינויים דורשים מעקב ואילו מהם ניתנים לטיפול.
בריאות העצם אחרי גיל המעבר
אחד הנושאים החשובים בתקופת הפוסט-מנופאוזה הוא בריאות העצמות.
אסטרוגן מסייע בשמירה על מסת העצם. כאשר רמתו יורדת, קצב איבוד העצם עשוי לעלות.
עם השנים הדבר יכול להגדיל את הסיכון לאוסטאופניה, אוסטאופורוזיס ושברים.
שמירה על העצמות כוללת בין היתר פעילות גופנית נושאת משקל ואימוני כוח, תזונה מתאימה, סידן וויטמין D בהתאם לצורך, הימנעות מעישון והערכת גורמי סיכון אישיים.
במקרים המתאימים הרופא ימליץ גם על בדיקת צפיפות עצם.
ומה לגבי בריאות הלב?
לאחר גיל המעבר כדאי לתת תשומת לב גם לבריאות הלב וכלי הדם.
עם העלייה בגיל עשויים להשתנות לחץ הדם, רמות הכולסטרול, הרכב הגוף וחילוף החומרים.
לכן התקופה שלאחר המנופאוזה היא זמן טוב לבדוק את התמונה המלאה: לחץ דם, שומנים בדם, סוכר, משקל, פעילות גופנית, עישון והיסטוריה משפחתית.
אין צורך לחכות להופעת מחלה כדי להתחיל לחשוב על מניעה.
יובש בנרתיק וכאבים ביחסי מין
יובש בנרתיק הוא תסמין שעלול להמשיך גם לאחר שגלי החום כבר חלפו.
ירידה באסטרוגן יכולה לגרום לרקמת הנרתיק והפות להיות דקה, יבשה ורגישה יותר.
נשים עשויות לחוות:
- יובש
- צריבה
- גירוי
- כאבים ביחסי מין
- דימום קל לאחר מגע
- תחושת לחץ או אי-נוחות
- תסמינים בדרכי השתן
קיימים טיפולים שונים, החל מחומרי לחות וסיכוך ועד לטיפולים הורמונליים מקומיים וטיפולים נוספים בהתאם למצב.
אין סיבה לקבל כאב ביחסי מין כחלק בלתי נמנע מהגיל.
שינויים במערכת השתן
לאחר גיל המעבר חלק מהנשים מתחילות לחוות דחיפות במתן שתן, תכיפות, צריבה או נטייה לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
לעיתים התסמינים קשורים לשינויים ברקמות הנרתיק ודרכי השתן בעקבות הירידה באסטרוגן.
עם זאת, תסמינים חדשים במערכת השתן צריכים לעבור בירור ואין להניח שכל צריבה או דחיפות נובעות מגיל המעבר.
דימום אחרי גיל המעבר – סימן שצריך לבדוק
זה אחד הדברים החשובים ביותר לדעת.
כל דימום נרתיקי שמופיע לאחר שכבר חלפו 12 חודשים ללא וסת דורש בירור רפואי.
במקרים רבים הסיבה אינה מסוכנת, אך יש לשלול מצבים שונים ולכן לא מומלץ לחכות ולראות אם הדימום ייעלם מעצמו.
גם כתם קטן או דימום חד-פעמי מצדיקים פנייה לבדיקה.
אילו בדיקות חשובות לאחר גיל המעבר?
אין רשימת בדיקות אחת שמתאימה לכל אישה.
המעקב נקבע בהתאם לגיל, היסטוריה רפואית, גורמי סיכון והנחיות הסקר המקובלות.
בהתאם למקרה המעקב יכול לכלול:
- בדיקות לחץ דם
- סוכר ושומנים בדם
- ממוגרפיה בהתאם להמלצות
- בדיקות סקר של צוואר הרחם בהתאם לגיל ולהיסטוריה
- הערכת סיכון לאוסטאופורוזיס
- בדיקת צפיפות עצם כאשר קיימת התוויה
- הערכת משקל והרכב גוף
- בירור של דימום או תסמינים גינקולוגיים חדשים
גם כאשר מרגישים מצוין, רפואה מונעת נשארת חשובה.
האם אפשר להתחיל טיפול הורמונלי אחרי גיל המעבר?
טיפול הורמונלי יכול להיות אפשרות יעילה עבור נשים מסוימות הסובלות מתסמיני גיל המעבר, אך ההחלטה על התחלת טיפול היא אישית.
הגיל, הזמן שחלף מאז המנופאוזה, סוג התסמינים, נוכחות הרחם, מחלות רקע וגורמי סיכון משפיעים על ההחלטה.
לכן לא נכון להחליט על טיפול רק על סמך גיל או תוצאה של בדיקת דם.
יש נשים שזקוקות לטיפול מערכתי ואחרות זקוקות בעיקר לטיפול מקומי ביובש ובתסמינים נרתיקיים.
ומה לגבי משקל ושומן בטני?
נשים רבות מבחינות בשינוי במשקל או בפיזור השומן סביב גיל המעבר.
לא כל עלייה במשקל נגרמת ישירות מהורמונים. גיל, ירידה במסת השריר, פעילות גופנית, שינה, תזונה ומצבים רפואיים משפיעים גם הם.
אימוני כוח חשובים במיוחד בשלב הזה משום שהם מסייעים לשמירה על מסת השריר ועל בריאות העצם.
המטרה אינה בהכרח המספר על המשקל אלא שמירה על מסת שריר, תפקוד, בריאות מטבולית ואיכות חיים.
האם עדיין צריך להגיע לגינקולוג אחרי גיל המעבר?
כן.
הפסקת הווסת אינה סוף המעקב הגינקולוגי.
דימום, כאבים, יובש, שינוי בפות או בנרתיק, בעיות במתן שתן ותסמינים חדשים אחרים מצדיקים בדיקה.
גם שאלות לגבי טיפול הורמונלי, בריאות העצם, מיניות ומעקב מונע הן סיבות לגיטימיות להגיע לייעוץ.
לסיכום
התקופה שאחרי גיל המעבר אינה רק "השלב שבו אין יותר מחזור".
זהו שלב חדש שבו כדאי להפנות חלק מתשומת הלב מתסמיני המעבר לבריאות לטווח הארוך.
שמירה על העצמות, הערכת גורמי הסיכון למחלות לב, טיפול ביובש ובתסמיני מערכת השתן וביצוע בדיקות המעקב המתאימות יכולים להשפיע משמעותית על הבריאות ואיכות החיים בשנים שלאחר המנופאוזה.
והכלל החשוב שכדאי לזכור: דימום שמופיע לאחר המנופאוזה אינו נחשב לחזרת מחזור ויש לפנות לבירור רפואי.
המאמר נכתב על ידי ד"ר גיא גוטמן. המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי.
