לע״נ מו״ר אבינו וסבינו היקר יוסף בן נזימה ז״ל
פרשת וזאת הברכה, היא הפרשה המסיימת את חומש בראשית ואת התורה כולה , ובה מסתיים למעשה רצף הקריאות בתורה. היא נקראת תמיד בחג 'שמיני עצרת' ולכן חג זה נקרא גם חג 'שמחת תורה'.

בפרשה, מברך משה את שבטי ישראל לפני מותו. לכל שבט מייחד משה ברכה משלו. לאחר הברכות, משה עולה להר נבו והאל מראה לו מרחוק את כל הארץ. שם משה מת ונקבר במקום אשר איש אינו יודע היכן הוא נמצא. בני ישראל בוכים ומתאבלים על משה שלושים יום, ויהושע מחליף אותו. התורה מסתיימת באמירה שמשה היה גדול הנביאים של עם ישראל, האדם האחרון עלי אדמות שהתראה עם ה', וראה אותו פנים אל פנים. וכך נאמר: "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה', פָּנִים אֶל-פָּנִים". (פרק לד' פסוק י)

בליל שבת , בכל השבת והחג ואף במוצ"ש יצא עם ישראל לרחובה של עיר לרקוד עם ספר החוקים והמצוות שלו. לציין את סיום שנה קריאת התורה ותחילת הקריאה בתורה כמו במילות השיר היודעות 'להתחיל מבראשית'….
מסופר על אדם קשיש נשא בזרועותיו ספר תורה בהקפות של שמחת תורה. ניגש אליו אדם אחד ושאל אותו: "האם לא קשה לך לשאת את ספר התורה? הרי אתה זקן וחלוש, וספר התורה כה כבד! "אדרבה", השיב הזקן, "בחרתי דווקא בספר התורה הגדול ביותר, משום שנאמר כי 'התורה נושאת את נושאיה' וככל שספר התורה יהיה כבד יותר, כן ייקל עלי לשאת אותו".

והחל לספר לו את הסיפור הבא:

כאשר גורשו היהודים לתוך גטו ורשה נאמר להם, שאם הם לא ירוצו – יכו בהם. היה שם איש אחד בן שבעים, כפוף וחולני, שהחזיק בידו של נכדו הקטן. בשעה שהם רצו נפל הילד ונחבל ברגלו. כשהוא קם מנפילתו הוא יכול היה רק לצלוע. הסבא, שחשש שמא הנאצים יכו את הילד באלות, הרים אותו על כתפו, והכריח את עצמו להמשיך לרוץ.
"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו, "הרי אתה בעצמך בקושי יכול לרוץ, אתה זקן וחלש. איך אתה יכול גם לשאת את הילד על כתפיך?" "אתה טועה", השיב הזקן, "לא אני נושא את הילד: הילד הוא זה שנושא אותי. אלמלא הוא לא הייתי מסוגל לעשות אפילו צעד אחד".

כאשר אנו מקיימים מצווה כלשהי, המצווה הזו מחזיקה בנו. כאשר אנו שואפים להגשים מטרה נעלית כלשהי, אותה מטרה מנשאת אותנו, ושום משימה אינה נראית לנו קשה או בלתי אפשרית.

יהי רצון שכול עול של מצווה ייתן לנו כוחות ונרגיש שמצוות התורה הם הנושאים אותנו

חָזָק חָזָק וְנִתְחַזֵּק.
שבת שלום
חג שמחת תורה שמח
חזי ברזני