'וירא אליו ד' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל'
אברהם אבינו היה כל כך שפל בעיני עצמו , עד כי חשב שלכשעצמו ,איננו ראוי כלל להשארת השכינה , אלא בזכותו של הצדיק ממרא.
(הוא נחשב צדיק בעיניו על שום שיעץ לו להימול בגלוי).
נראה אליו השם יתברך , אבל "והוא יושב פתח האהל" – הוא גופו עדיין יושב ליד פתח הקדושה , ועוד לא התחיל אפילו להיכנס פנימה… .
והוא ישב פתח האהל כחום היום
חכמינו אמרו , כי אברהם אבינו יושב ליד פתחו של גיהינום ואינו מניח להיכנס לכל מי שנימול.
דבר זה מרמז כאן בפסוק: 'והוא יושב פתח האהל'. – הוא יושב תדיר על פתחו של האהל , בו באים הרשעים על ענשם , הקרוי , כחום היום , כדברי הנביא "הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא".
וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו
אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום , ואחד לרפאות את אברהם , שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות… ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט.
אם אין מלאך עושה שתי שליחויות , מדוע איפוא לא נשלח מלאך מיוחד כדי להציל את לוט?
ברם , באמת ניצול לוט בזכותו של דוד המלך , שעתיד היה לצאת ממנו.
והנה , מה שהיה דוד המלך מותר לבוא בקהל , על אף מוצאו המואבי , הרי זה על פי ההלכה:
לא יבוא עמוני ומואבי , עמוני ולא עמונית , מואבי ולא מואבית.
ומפרשים חכמינו טעמה של הלכה זו , שהרי נאמר בתורה:
"לא יבוא עמוני ומואבי… על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים".
ואין דבר זה שייך בנקיבות , שכן דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם.
כי על האישה להיות צנועה – "כל כבודה בת מלך פנימה" – ואינה צריכה לקדם פני אנשים זרים בלחם ובמים.
שנזכה לקרוא את הפרשה וללמוד תורה מתוך התחדשות מתמדת!
שבת שלום.
