מורות וגננות שואלות ומתלבטות, ולמעשה מבקשות לעצמן יציבות, ביטחון כלכלי ושקט נפשי, שיפור בתנאי העבודה ועמידה בנגזרות של הסכם ‘אופק חדש’ שנחתם בשנת 2008, וטרם נפתח מאז לשינויים ושיפורים על בסיס לקחים בשטח כפי שסוכם.
חינוך והוראה – מקצוע מגדרי סטריאוטיפי. משוחזר בתקשורת, בסרטים ובעיתונים כמקצוע שיש בו שליחות, נתינה, התמסרות ונכונות להשקיע שעות רבות מעל ומעבר למקובל בכל מקצוע אחר, בשכר נמוך לשעת עבודה וגם ללא תמורה כספית כלל.
ובמציאות, ערב חג ראש השנה בוצעה הפחתה הפתאומית בשכרן של עובדות ההוראה. מדובר בפגיעה נוספת במעמד הציבורי והאישי של ציבור זה. זה קורה ולא בפעם הראשונה, למרות ששרים ואישי ציבור טורחים לומר בהזדמנויות שונות עד כמה חשוב לנו החינוך בישראל וכי אין מקצוע חשוב יותר מהוראה.
אם כך הדבר, אז מדוע לפגוע ?
אין ספק כי מעמד עובדי ההוראה הלך ונשחק והגיע לשפל ולבזיון שאין לו אח ורע בסקטורים אחרים במשק, והכל נעשה בתמיכתו המלאה של האיגוד המקצועי.
כך למשל, בנושא דרגות לעובדי הוראה במעבר לרפורמת אופק חדש בשנת 2008 -2010. דרגות שכר נקבעו לעובדי הוראה על פי נוסחאות שפותחו ונבדקו לצורך העניין בהתאם להסכם שחתם האיגוד המקצועי עם האוצר. לאחר מספר שנים, קיבלו החלטה שתוצאותיה מיידיות אף הן, ומספר רב של עובדי הוראה קיבלו את תלוש שכר וחרב עליהם עולמם כאשר הסכום לתשלום היה מינוס מצטבר של XXX,XX , זוכרים?
אף אחד לא קם כדי להגן על הציבור הזה, על הליגיטימציה של ההליך, על הזכויות, על עוגמת הנפש והנזק שנגרם בכלכלת הבית של כל אחת ששכרה נפגע גם לאורך חודשים רבים אחר כך.
ברור כיצד היה מגיב יו"ר הוועד של עובדי חברת החשמל או וועד עובדי הרכבת, שנבחר לייצג ציבור עבדים, קל וחומר כאשר מדובר בציבור עובדות ההוראה חברי האיגוד המונה מעל 100,000 עובדות. לכאורה כוח משמעותי ?
השבוע האחרון מתאפיין בכעס רב, חוסר בהירות ותחושה קשה של עובדות הוראה המבקשות תמיכה ואחיזה במיוחד לאור הפגיעה בשכר של כ-20,000 עובדי הוראה – דבר שיזכר אולי כמשבר ספטמבר 2016. קבוצות מחאה צצות בשבוע האחרון כפטריות לאחר הגשם בפייסבוק, ומציעות לנטוש את הספינה הטובעת ולהקים איגוד חדש לעובדי הוראה.
בהגדת פסח נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ואולם אדם לא יכול להראות את עצמו כמוביל דרך ואחראי למעשיו, כשברור וידוע כי הוא אינו בקיא, אינו מכיר את מורכבות הנושא, וטרם הוכיח מסוגלות וכישורים מתאימים ורלבנטים לתפקיד. הם פני הדברים לתפיסתי כאשר מדובר באיגוד מקצועי מורכב כמו הסתדרות המורים שמונה מעל 140,000 חברות וחברים.
מערכת הבחירות של מאי 2017 יצאה לדרך. לאחר דחיות חוזרות ונשנות – לאחר 6 וחצי שנים תתקיימנה בחירות לאיגוד המקצועי. זה יקרה בעוד כשבעה חודשים. זאת העת לה כולנו מחכות. כולנו מבקשות לעצמנו איגוד מקצועי אמיתי שחורט על דגלו אמינות, יושרה ושקיפות ודאגה מקצועית לפרט. בידיה של כל מנהלת, מורה וגננת לקבוע עתיד של איגוד מקצועי ושל יותר מ- 140,000 עובדות פעילות וגימלאיות.
מי שמנסה לקפוץ בשבוע האחרון על עגלת הבחירות, ולצאת בסיסמאות ובהפגנות אל מול בניין ריק מעובדים או להפגין בעירו של שר החינוך, מתקשה כנראה להבין את כובד המשא המוטל על מנהיג/ה של איגוד מקצועי בסדר גודל כזה.
חשוב מאד וייטב לכולנו שבראש האיגוד המקצועי שרובו נשים תעמוד אישה. תהיה זאת הפעם הראשונה בהסטוריה שאיגוד שרובו ככולו נשים, יונהג על ידי אישה, שתוכל להוביל מהלכים שיביאו לשינוי במעמד עובדות ההוראה ולהשיב את הכבוד האבוד למקצוע החשוב הזה.
האיגוד זקוק למנהיגה עם חזון ורקע מתאים, שפועלת לאורך שנים בהתמדה ובנחישות, עם קבלות לעשייה.
