חידון ידיעת הארץ ומורשת חטיבת גבעתי לזכרו של בן בורנשטיין ז"ל, בוגר מערכת החינוך בכפר סבא, שנהרג בעת שירותו הצבאי, התקיים השבוע באודיטוריום ספיר בכפר סבא. בערב המרגש השתתפו ראש העיר כפר סבא יהודה בן חמו, פנינה בורנשטיין, יושבת ראש יד לבנים בכפר סבא ואמו של בן בורנשטיין ז"ל ובני משפחה, רחל לניאדו, מנכ"לית יד לבנים הארצית, דב רקוביץ- מנהל אגף החינוך, טובי רוזנברג-מנהל חטה"ב שז"ר, אורית קורן-סגנית מנהל ביה"ס שז"ר, הצוות החינוכי של ביה"ס, סא"ל לירון בטיטו – מגד גדוד רותם, אל"מ איציק כהן- המ"פ האישי של בן ז"ל, קצינים וחברים קרובים.

בערב המרגש הוקראו קטעים לזכרו של בן ז"ל מפי חבריו, מפקדיו ובני משפחתו והוקרן סרט תיעודי לזכרו. מתוך כל אלה השתקפה דמותו של בן, נער ערכי, אוהב טבע ומוסיקה ובעיקר אוהב אדם. חלקו השני של הערב נפתח בברכת ראש העיר יהודה בן חמו שציין את בן ז"ל ואת חשיבות האירוע: "זו היא השנה ה- 15 בה אנו מקיימים ערב זיכרון דרך הנושאים ששיקפו אותו אולי יותר מכל, אהבתו למוזיקה, לטבע ולארץ. הבחירה להנציח את בן בדרך כה מיוחדת, באמצעות החידון ושיתוף התלמידים מאפשרת לבני הנוער לראות כי בדרכו המיוחדת הותיר בן אחריו צוואה מיוחדת ונשגבת אשר מותירה אחריה שובל של מנגינות יצירות ואהבת הארץ". מיד עם תום ברכת ראש העיר, עלה הרכב מקהלת ביה"ס שז"ר שביצעה מגוון שירי ארץ ישראל. בסיום הקטעים האמנותיים והברכות, החל החידון שעסק בנושא שמירה על אורח חיים בריא ועל סביבה בריאה. בחידון היו ששה שלבים, ידע כללי, התמצאות במרחב, מזון מתקופת המקרא, שירי ארץ ישראל, חומרי רפואה מהחי ומהצומח ומורשת חטיבת גבעתי.

בן נולד בכפר סבא בשנת 1980 להוריו פנינה ואורי, נכד למייסדי העיר. בכיתה ד’ החל בן ללמוד לנגן בחצוצרה. בעקבות אביו התמיד וניגן ב"קרן המוסיקה". למד במגמת המוסיקה בכצנלסון, ניגן בתזמורת הנוער הייצוגית של כפר סבא, היה חניך ומדריך בנוער העובד, שירת כלוחם בגדוד רותם של חטיבת גבעתי, נהרג ברמת הגולן בעת שירותו הצבאי. אירוע החידון לזכרו של בן בורנשטיין ז"ל הינו פרי שיתוף פעולה בין עיריית כפר סבא – חטיבת שז"ר, שבה עבדה האם פנינה אמו של בן ז"ל במשך שנים רבות, בשיתוף חטיבת גבעתי בה לחם ומתקיים זה השנה ה 15 בעיר. שהוקדש לנושא ידיעת הארץ ומורשת חטיבת גבעתי.

פנינה בורנשטיין המשמשת כיו"ר יד לבנים- סניף כפר סבא סיפרה על האובדן האישי שלה, ויחד עם זאת הדגישה את הסיפוק מאופן הנצחתו הערכית. "כמו בכל שנה אני מגיעה לתחילתו של ערב זה כאשר ליבי רוטט, עיניי דומעות. הערב מתחיל בתחושה של חיל ורעדה, האולם שקט, הזמן שוב עומד מלכת, מנגינת חייו של בני ברקע ואני שוקעת בתוך עצמי ונזכרת. ועתה בסופו של ערב הרגשות, הגעגועים והזיכרונות עדיין מרטיטים את ליבי, אולם לרטט הזה מתלווה הרגשה טובה ומנחמת".