יוניס פיגרדו, ציירת ילידת ברזיל, נולדה ברסיפה (RECIFE), עיר נמל באוקיינוס האטלנטי; והחיבור של קו האופק בין שמיים ומים ליווה אותה כל חייה. היום היא חולקת את חייה בין ירושלים שם חיה ועובדת כאדריכלית; ובין זיכרון יעקב, שם בנתה בית הממוקם בצידה המערבי של העיר על רכס הרי הכרמל וצופה אל הים התיכון.
החוף והמים האין סופיים של הים, הצבעים הכחולים של הבוקר, הקונטרסט בין אור וצל של אחר הצהריים, הצבעים העזים של השקיעה והגוונים הרכים של הדמדומים, עונות השנה עם מצבי הרוח המשתנים…כל אלו מאתגרים אותה כציירת ומתכתבים בציוריה, עם נופי קו האופק של ילדותה בברזיל.
תוך שגרה יום יומית, יוצאת יוניס לחצר ביתה ומציירת ממרום ההר את הנופים הניבטים למרגלותיה; ולכן, אלו מצוירים לעתים מזווית של מעוף ציפור.
בציוריה מדגישה יוניס מדי פעם ריצודים של אור, טיפות מים על שמשת חלון, פרטים קטנים הגורמים לציור להיות משכנע יותר.
עבודותיה מצטיינות בסטרוקטורה חזקה ומצוירות בפורמטים גדולים וצבעים עזים המשאירים רושם עז.
כאדריכלית במקצועה, היא מפרקת, בונה ומתכננת את נופיה מחדש על בדי הקנווס.
אוצרת התערוכה אביה ממון. התערוכה תיפתח ב21.1. בשעה 19.30 . באכסדרת האודיטוריום, בקריית ספיר בכפר סבא
פאן האדריכלית שבה מודגש בעיקר בציורי הפרדסים או בריכות הדגים המסודרות חלקות חלקות בסדר מופתי. כך גם הנוף הדינאמי המצוי בתנועה מתמדת, של הכבישים ופסי הרכבת של מרגלותיה. זהו נושא קבוע המרתק אותה; ואותו יוניס מצירת מדי יום זה כ– 15 שנה. יותר מ- 60 עבודות כאלו מפוזרות במקומות רבים בעולם.
יוניס מתייחסת גם ללהקות הציפורים הנודדות, המשתלבות בנופי ושמי זיכרון יעקב בנדידתן דרומה או צפונה. מבחינתה זו מטאפורה של הנשמה והגלייתה ממקום למקום, כמו גם הגירה של אוכלוסיות שלמות עקב מלחמות או תנאי שטח ומזג אויר המחמירים ולא מאפשרים חיים במקומות שונים בעולם.
נושא שמעסיק אותה כמי שנולדה בקצהו השני של הגלובוס והיגרה בעצמה.
