בכנס רב משתתפים במרכז לסיינטולוגיה אלהמברה, יפו, חגגו בני הקהילה ועמם מנהיגים בני עדות שונות -דרוזים, בדווים ועוד, את השגי השנה שחלפה

 
במסגרת כנס רב משתתפים במרכז לסיינטולוגיה אלהמברה, יפו, ב-7.11.15, חגגו בני הקהילה ועמם מנהיגים בני עדות שונות -דרוזים, בדווים ועוד, את השגי השנה שחלפה בקמפיינים השונים אותם מנהל המרכז ביפו.

בין הקמפיינים: ״אמור לא לסמים״, המחנך למניעת והפחתת השימוש בסמים ברחבי העולם והארץ, ״מאוחדים למען זכויות האדם״-גוף שמלמד כל אדם, ילד ונער את זכויותיו כאדם כפי שנקבעו ע״י האו״ם, ״הדרך אל האושר״- פעילות המקנה ערכים וכללים מוסכמים שמסייעים בהפחתת האלימות והשנאה ומעלה את רמת המוסר החברתית, מעלה את הכבוד בין דתות וקבוצות שונות וכן מעודדת לקבלת האחר. כמו כן ישנן פעילויות התנדבותיות נוספות.

כחלק מהפעילויות, דובר על הדרך למנוע קונפליקטים וסכסוכים ולהביא לפתירתם, והנה מאמר בנושא חוק הצד השלישי ששופך אור על העניין.

הטיפ הבא – ליישוב סכסוכים!

חוק הצד השלישי
צד שלישי חייב להיות נוכח ולא ידוע בכל מריבה כדי שקונפליקט יתקיים.
או
כדי שמריבה תתרחש, צד שלישי לא ידוע חייב להיות פעיל ביצירתה בין שני יריבים פוטנציאליים.
או
בעוד שבדרך כלל מקובל להאמין שנדרשים שניים כדי לריב, חייב להתקיים צד שלישי והוא חייב לפתח את הריב כדי שיתרחש קונפליקט אמיתי.
קל מאוד לראות ששניים שנמצאים בקונפליקט רבים זה עם זה. הם מאוד גלויים לעין. קשה יותר לראות או לחשוד בכך שהיה קיים צד שלישי שטיפח באופן פעיל את המריבה.
הצד השלישי, שבדרך כלל לא חושדים בו והוא “הגיוני”, שעומד מהצד ומכחיש שיש לו איזשהו חלק בכך, הוא זה שהביא לקיומו של הקונפליקט מלכתחילה.
מתברר שהצד השלישי הנסתר, שלעתים נראה שהוא תומך בצד אחד בלבד, הוא המסית.
זהו חוק מועיל בתחומים רבים של החיים.
הוא הגורם למלחמה.
מישהו רואה שני חברים מקללים זה את זה ומטיחים כינויי גנאי זה בזה, רואה אותם מגיעים לידי החלפת
מהלומות. אף אחד אחר לא נמצא בסביבה. לכן הם, כמובן, ״גרמו למריבה״. אבל היה שם צד שלישי.
כשמנסים למצוא את שורש העניין, נתקלים בנתונים בל-ייאמנו. זאת הצרה. הבל-ייאמן נדחה בקלות רבה מדי. אחת הדרכים להסתיר דברים היא להפוך אותם לדברים בל-ייאמנו.
כשבודקים מריבות “אישיות”, קונפליקטים קבוצתיים, קרבות לאומיים, אפשר למצוא, אם מחפשים, את הצד השלישי, ששני הצדדים הלוחמים לא חשדו בו או, אפילו אם הם כן חשדו בו, הם התעלמו ממנו כי הוא היה “דמיוני”. עם זאת, תיעוד מדוקדק מאשר את זה בסוף.
הנתון הזה שימושי במידה מדהימה.
במריבות של נישואין, הגישה הנכונה של כל מי שנותן ייעוץ היא לגרום לשני הצדדים לחפש היטב ולמצוא את הצד השלישי. בהתחלה ייתכן שהם יעלו הרבה סיבות. הסיבות האלה הן לא אנשים. אנחנו מחפשים צד שלישי, אדם אמיתי. כאשר שניהם מוצאים את הצד השלישי ומבססים הוכחות, זה יהיה סוף המריבה.
שתי מדינות שנמצאות במחלוקת קשה צריכות לבקש התוועדות זו עם זו כדי לנפות ולאתר את הצד השלישי האמיתי. הן תמיד ימצאו כזה אם הן יחפשו, והן יכולות למצוא את האחד הנכון. כי יתגלה שהוא באמת קיים.
לא קיימים קונפליקטים שאי אפשר לפתור אותם, אלא אם כן היוזמים האמיתיים שלהם נשארים חבויים.
כדאי לפעול עם החוק הזה בכל סיטואציה שבה מישהו מנסה להביא שלום.
(לקוח מתוך ״סיינטולוגיה – היבט חדש על החיים״ מאת ל. רון הבארד)



תגובות

תגובות