מרגישים שהיחסים שלכם עם הילד הם מלחמה מתישה ומעייפת? מרגישים שהסמכות שלכם נעלמה? הגיע הזמן להימנע ממאבק….לחשוב על דרכים אחרות שיקרבו את הילד שלכם אליכם.

אני רוצה לשתף אתכם במקרה שקרה אצלי בקליניקה.

הורים הגיעו אליי ושיתפו אותי בכך שכל הזמן הילד מפריע בבי
ת, לא רוצה לצחצח שיניים בבוקר, לא רוצה להתלבש, מסרב לאכול בזמן הארוחות ואינו משתף פעולה עם החוקים והכללים של הבית.
" אנחנו עייפים ומותשים ממנו…. ממש מרגישים אובדי עצות…..אין לנו שום פתרון ואנחנו ממש זועקים לעזרה"…..
קודם כל הרגעתי אותם שלכל דבר יש פתרון….ובמיוחד עם ילדים שמאמצים התנהגויות מפריעות.
כל ילד הוא עולם בפני עצמו, כל ילד רוצה להרגיש שייך, לשתף פעולה, להרגיש חלק מהמשפחה.

כאשר ילד מפעיל התנהגויות מפריעות, הוא בא להגיד לנו משהו בהתנהגותו, תחושת השייכות שלו לא מסופקת, הוא זקוק לתשומת לב. כאשר הוא מפריע, כך הוא משיג את תשומת הלב ומבין שהוא מפעיל את הוריו.

אנחנו כהורים, מקפידים למלא את הצרכים הפיזיולוגיים של ילדינו כמו: שעות שינה, אוכל, היגיינה.
מה שלעיתים אנו שוכחים להקפיד ביומיום זה לתת לילדינו מזון פסיכולוגי: לתת התייחסות אישית, בטחון, עידוד, תחושת ערך, תרומה ומועילות ועוד.

ישנם שלושה כלים חשובים אשר לימדתי את ההורים שיסייעו להם ( וגם לכם) לצאת ממאבקים וממלחמות:

1. תיאום ציפיות:

אנחנו עושים תיאום ציפיות מראש עם הילד לפני כל מקום שאנחנו הולכים אליו. הן אם זה בילוי ארוך והן אם זה קצר. לדוגמא: החלטנו שהולכים לקניון, הילד בראשו בונה לעצמו תוכנית שבה יוכל ללכת לג’ימבורי, לקנות כמה ממתקים וכו’.

אנחנו מכינים אותו מראש מה התוכנית שלנו וכן מקציבים כמה ₪ מראש לקניות שלו, וזאת על מנת שידע מה הולך להיות.
גם אנחנו כמבוגרים אוהבים שאנחנו יודעים מה הולך לקרות, למה לצפות, מה התוכניות…..זה מקל עלינו….
אם כך, בואו נקל גם על ילדינו.

הרעיון הזה גם פועל בבית. שעת ערב הגיע וצריך להתקלח, לאכול ארוחת ערב וללכת לישון. אנחנו באים לילד ואומרים לו: עוד עשר דק’ מכבים את המחשב ואז נכין ארוחת ערב ,נתקלח ולמיטה. רצוי ואפשר לשאול אותו: " תרצה קודם להתקלח או קודם להכין ארוחת ערב?…זה יוצר אצלו תחושת ערך, לא קובעים בשבילי, אני יכול גם לבחור מה קודם….

תיאום ציפיות הוא כלי מאוד חשוב ומפחית אפשרות לחיכוכים.
2. בתקיפות אדיבה

ערכנו תיאום ציפיות לפני שיצאנו לקניון, אבל עכשיו הוא רוצה עוד ממתק, הכנו ארוחת ערב וסיימנו לאכול, אבל עכשיו אחרי המקלחת הוא רוצה עוד אוכל.

תקיפות אדיבה תעזור לנו פה מאוד. התקיפות היא כלפי עצמי, ההורה, בכך שאני עומד מאחורי הדברים שאמרתי מראש ואדיבות כלפי הילד שנגיד לו " בפעם הבאה שנאכל את הארוחה שכל כך אהבת, הייתי מציעה לך לקחת עוד שני ביסים על מנת שלא תהיה רעב יותר מאוחר" או " בפעם הבאה שנבוא לקניון, תוכל לקנות את הממתק הנוסף שכל כך רצית".

תקיפות אדיבה מאפשרת להעביר מסר של אהבה והעצמה.

אם הילד לא מרוצה, אנחנו לא כועסים עליו או מעליבים אותו. באותו רגע, אנחנו תומכים ואומרים: " אני מבינה שרצית עוד ממתק, אנחנו נקנה שנהיה בקניון שוב. אני בטוחה שאתה תצליח להתאפק עד ולהתגבר".

בדוגמא על האמבטיה וציחצוח השיניים, ייתכן שהילד כמה ימים יסרב לעשות את זה ואנחנו נהיה מאוד לא מרוצים, יחד עם זאת, לא מכריחים אותו, לא רוחצים אותו בכוח.

אנחנו אומרים לילד: " אצלנו בבית לא רוחצים בכוח, אנחנו מתרחצים כל יום, חשוב לנו לשמור על היגיינה וזה גם הרבה יותר נעים בגוף, אם אתה תחליט לא להתרחץ היום- זו זכותך".

יש כאן אמירה הורית חשובה ביותר…..

מה ששימח אותי בפגישתנו השנייה, ההורים סיפרו שאחרי שהם אמרו לילדם את המשפט הזה, ( הרשום מעלה), הגיע זמן המקלחת בערב ובלי מאבק ובלי ויכוחים, הילד יתרחץ מרצונו תוך שיתוף פעולה עם אימו. כמה נעים היה מספרת לי האם, לקלח ילד שמח מאשר צווח.
3. שיתוף פעולה באמצעות מסר " אני"
כאשר יש קושי בשיתוף פעולה של הילד חשוב לשתף אותו בתחושות שלנו ההורים, להתייעץ איתו ולבקש ממנו רעיונות איך אפשר לפתור את הדברים..

לדוגמא:

כאשר אתה לא רוצה ללכת להתקלח, אני ממש דואגת….
כאשר הגוף לא נקי ולא מתקלח אחרי יום שלם, הוא עלול לגרד לך, להיות ריח לא נעים מהגוף .
אני זקוקה לרעיונות שלך…מה לדעתך אפשר לעשות כדי שתתקלח , כדי שהגוף שלך יהיה נקי לפני השינה בדרך שהיא נעימה לך?
זאת הזמנה שלנו את הילד להתנהל בדרך של שיתוף פעולה.
דרך נעימה ומכבדת את הילדים, נותנת להם את הרצון להיפרד ממאבקי הכוח ולפעול בשיתוף פעולה.
רק תנסו, תעשו את השינוי…ותראו זה יצליח.

לכל שאלה התקשרו: 054-7433600
ריבי לוין, מנחת הורים ומשפחות בשיטת אדלר.
מייל: rivilev@netvision.net.il
כדאי להצטרף לדף בפייסבוק : ריבי לוין מנחת הורים ומשפחות בשיטת אדלר