בית המשפט הפחית ב-50% מזונות של אב החולק משמורת על ילדיו עם האם

 
חבותו של גרוש לשלם מזונות בגין ילדיו הקטינים לגרושתו, מעוגנת בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) הקובע כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו…" לפי הדין האישי החל על בני זוג יהודים שנשאו כדת משה וישראל (הדין העברי), חייב האב לבדו לשלם עבור צרכי המחיה ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15, ללא תלות במצב הכלכלי או בגובה ההשתכרות של הגרושים וכן לא במקום מגורי הקטינים.

למרות, שחובת הגרוש לתשלום מלוא המזונות בהתאם לחוק היא חד משמעית ומוחלטת, קבעה פסיקה שדנה בכך, שהסדר של משמורת משותפת יוביל להפחתת החיוב. ב-2008 קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופטת וילנר) שכשהקטינים תחת משמורת משותפת והאב נושא בחלק ממזונותיהם, יהא מוצדק להפחית 25% מסכומי חיוב המזונות, שהיו נפסקים אילו הייתה המשמורת נתונה רק לאם. במקביל קבע ביהמ"ש כי "…שיעור ההפחתה במזונות האב כשהמשמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ומקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד…" ביהמ"ש קבע גם כי: " אין להתעלם מכך שהפחתת המזונות, טומנת בחובה חשש שמשמורת משותפת תחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת ילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת במטרה להפחית דמי מזונות…"

ב-2013, בתביעת מזונות של גרושה שהשתכרה 13,000 ₪ מבעלה שהשתכר 12,500 ₪ עבור 3 קטינים (כשסוכם על משמורת משותפת), דחה כבוד השופט י. כהן את התביעה, ואף הטיל על התובעת תשלום הוצאות. השופט הבהיר שהטלת מלוא החיוב בהוצאות הקטינים על הורה אחד, כשקודם לכן, בקושי הספיקו הכנסות בני הזוג לשאת בהוצאות, מהוה פגיעה בערכי שוויון וצדק. לדעת השופט חיוב אחד ההורים בתשלום מזונות להורה האחר במשמורת משותפת, יקבע לנוכח פערים כלכליים משמעותיים שיש לאזנם כדי למנוע פגיעה בקטינים וברווחתם.

בערעור על פסק הדין קבע השופט ויצמן בבית המשפט המחוזי, שלפי המשפט העברי חובת האב במזונות ילדיו עד גיל 6 היא מוחלטת, ומאז חובתו מוגברת ביחס לאם. עוד נקבע שיש להימנע משימוש בחלוקה חשבונית אריתמטית, שכן גישה הנראית לעיתים שוויונית, עלולה להיות פוגענית ובלתי הוגנת. לא תמיד מה שנראה מתקדם ונאור אכן הוא כזה. לעיתים דווקא בשיטה הלא שוויונית נמצאים יסודות נכונים התואמים למציאות הכלכלית חברתית. לכן קיבל בית המשפט את ערעור האם, והטיל על האב תשלום מזונות והוצאות משפט.

ב-מאי 2015, הפחית בימ"ש באשדוד 50% ממזונות אב החולק משמורת שווה על 3 ילדיו עם האם, בנימוק שהקטינים מבלים מחצית מהזמן אתו והוא נושא בהוצאות. סך המזונות נאמד ב-4,950 ₪ ובהתאם, הוטל על האב לשלם רק מחצית-2,500 ₪.

האם זה מצדק?

מחד, האב שתחילה השתכר כמו האישה (כ-9,000 ₪ ) נותר עם 6,500 ₪ ואילו גרושתו עם 11,500 ₪ . מאידך, לעיתים "זוכה" הגרוש במעמד של משמורן משותף כשבפועל אינו ממלא חובותיו בהתאם, והנטל נופל על כתפי האישה. יתר על כן, יש לזכור שחלק נכבד מההוצאות כמו תשלום לקופ"ח, קניית בגדים ועוד, לא נגזר מהמשמורת אלא הנו בחזקת "הוצאות קבועות" אותן גם משמורן משותף אמור לשלם.

לסיכום: לעיתים השלם שונה מסכום חלקיו. הוצאותיה של משפחה מפוצלת עולות על אלו של משפחה מאוחדת בת אותו מספר נפשות. את ההפרש ישלם כמובן מי שלא מצא אוזן קשבת בבית המשפט.

המאמר מוגש באדיבות משרד עו"ד ברלב-רייך elire100@gmail.com 054-2473786

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות