פרופ’ אברהם דיסקין, ראש בית הספר למנהל, במרכז האקדמי שערי משפט במאמר מיוחד לפורטל השרון פוסט על תוספת שרים

נושא הגדלת מספר השרים עולה בימים אלו בממשלה ויונח היום על שולחן הכנסת. במקביל מוגש בג”ץ נגד המהלך על ידי מפלגת “יש עתיד”. תיקון החוק מעורר שאלות חוקתיות לא פשוטות אך למרות זאת משפטנים מעריכים שהסיכוי שבג”ץ יתערב קטן מאד.
 
פרופ’ אברהם דיסקין, ראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי משפט במאמר מיוחד לפורטל השרון פוסט: "אני שייך למיעוט הסבור, כפי שהיה מקובל על כל שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו עד לעידן ברק, כי חוקי יסוד אינם עדיפים על חוקים רגילים", אומר פרופסור דיסקין "זאת, זולת אם שוריינו בדרישת רוב מיוחד לשינוי או באמצעות ההסדר העמום והמפוקפק של "פסקת הגבלה". קברניטי המשפט בימינו אמצו הלכות המאפשרות להם כל פסיקה בכל עניין יהיו העובדות והחוקים אשר יהיו. לכן, קשה מאוד לחזות מראש כיצד ינהגו בכל עניין ועניין ובפרט בנושא המונח לפתחנו. ברור כי הסידור של "חוק יסוד זמני", שכבר נעשה בו שימוש פעמיים, בעת קבלת תקציבים דו-שנתיים, מגוחך למדי. ואולם בדמוקרטיה ייצוגית מקובל שהנבחרים – אלה שנהוג לכנות בתואר הגנאי "פוליטיקאים" – הם הקובעים אף אם הדבר אינו נושא חן בעיני עיתונאים, שופטים ובוחרים.

"לגופו של עניין, ספק גדול בעיני אם עצם ה"תיקון" לחוק יסוד: הממשלה בעניין הגבלת מספר השרים וסגניהם וביטול המוסד של "שרות בלי תיק", תורם תרומה כלשהי למשילות או לחיסכון כפי שטוענים חסידיו. לאחר בחירות 2009 הוקמה ממשלה שבה כיהנו כרבע מחברי הכנסת. כיום מעלים את דרכה של הממשלה הזאת על נס כממשלה שהייתה יציבה ובעלת כוח משילות. הבעיה הראשית שניצבה אז בפני קברניטי הממשלה הייתה מיעוט חברי הכנסת "הפנויים" לצורך השגת רוב בישיבות מליאת הכנסת ובישיבות הוועדות. אך הקואליציה צלחה את הכהונה ההיא ללא הפסד בהצבעה כלשהי. ברור ש"חלוקת השלל" הנדיבה תרמה לאותה יציבות.
נשמעות הערכות שונות לגבי עלותו של שר מכהן. יש לזכור כי השרים מקבלים בדרך כלל בלאו הכי משכורות והטבות של חברי כנסת. עתה מדובר על תוספת של שני שרים. נניח שעלות התוספת היא שמונה מליון ₪ בשנה כדעת המפריזים. האם אפשר להשוות הוצאה כזאת לרווח הכלכלי והממשלי של הבטחת היציבות? די אם נזכיר שעלות כל אחת מהמשלחות המבורכות שישראל משגרת לאתרי אסון ברחבי העולם גבוהה במאות אחוזים.

"עם כל הכבוד ל"נראות" בענייני חסכון, הלב דואב על תיקון הסרק של המשילות, על ערעור מעמדו של בית המשפט בשל הלכותיו המשונות והמשתנות, ועל מהומות השווא של התקשורת". 


תגובות