סיוט של כל הורה: גננת מאזור השרון המזרחי שעבדה בישוב צור יצחק, מזרחית לכפר סבא, בת כ-36, ביצעה שורה של מעשים מחפירים בילדי גן רכים בשנים.
כך, למשל, באחד המקרים הוציאה הנאשמת מחוץ לגן ילד שנפל קודם לכן, צעקה עליו שהוא מוציא אותה מדעתה, ולאחר שביקש סליחה גררה אותו בחזרה לגן;
במקרה אחר צעקה הנאשמת על ילד באופן שגרם לו לאבד שליטה על צרכיו ולהרטיב את מכנסיו;
במקרה שלישי עשה ילד בן שלוש ומחצה את צרכיו במכנסיו והנאשמת העמידה אותו על השולחן עם הצואה במכנסיו ואמרה לילדים – “הנה ילד שבורח לו קקי”;
במקרה אחר תקפה הנאשמת ילד שיצא מהשורה ואמר לה שהיא “לא מחליטה עליו” וצרחה עליו; ועוד ועוד.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין ספטמבר 2010 ועד אפריל 2013 או בסמוך לכך, עבדה הנאשמת כגננת באזור השרון המזרחי, לילדים בגילאי 3-5.
במהלך התקופה, נהגה הנאשמת לצעוק ולצרוח לעתים על הילדים, להעניש את הילדים ולגרור ילדים כשהיא אוחזת בידיהם. הנאשמת נהגה להעליב את הילדים, לעיתים כינתה אותם בשמות גנאי והטילה אווירה של אימה ופחד בגן.
כאשר פנו אל הנאשמת הורים והתלוננו על התנהגותה כלפי הילדים ועל ההשפעה של התנהגותה זו על נפשם הרכה של הילדים, נהגה הנאשמת לגולל את האשמה על ההורים ועל הילדים עצמם, ולהתנער מכל אחריות.
הנאשמת הסכימה להתפטר מעבודתה והתחייבה שלא לעסוק לצמיתות בחינוך ילדים בכל מסגרת שהיא.
הנאשמת עולה כי הנאשמת בת 36, נשואה ואם לילד בן שנה. מאז חודש אפריל 2013 ועד היום, בעקבות האירועים הנדונים אינה עובדת.
הנאשמת בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של החינוך.
הנאשמת תופסת עצמה כאדם נורמטיבי, שומר חוק ותורם לחברה. היא נוטלת אחריות על מעשיה ומזהה את התנהגותה כאלימה, תוקפנית ופוגענית. הנאשמת הסבירה את האופן בו התנהגה כלפי הילדים בגן כסוג של התמודדות בתנאי לחץ מורכבים בהם הייתה נתונה במסגרת עבודתה. כיום הנאשמת מבינה כי התנהגותה השיגה את התוצאה ההפוכה ופגעה בילדים.
שירות המבחן סבור כי הפרעות הקשב והריכוז מהן סובלת הנאשמת הן העומדות ביסוד התנהגותה האלימה והאימפולסיבית במצבי לחץ. בעקבות ההליך הפלילי חוותה הנאשמת זעזוע ופנתה ביוזמתה לטיפול פסיכולוגי בו היא משולבת מאז חודש אפריל 2013.
אמה של אחת הילדות בגן דיווחה על האופן בו השתנתה התנהגותה של בתה כתוצאה ממעשיה הפוגעניים של הנאשמת. כיום הילדה מטופלת על ידי פסיכותרפיסטית ובדרכים נוספות.
שטפט בית המשפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן קבע בגזר הדין שניתן השבוע כי "המעשים עליהם נותנת היום הנאשמת את הדין מכוערים מאוד. הנאשמת פגעה בילדים רכים בשנים שנמסרו על ידי הוריהם לטיפולה והשגחתה כגננת עירונית. ילדים אלה היו נתונים למרותה של הנאשמת ופערי הכוחות האדירים בינם לבינה אפשרו לה לפגוע בהם ללא יכולת התנגדות כלשהי. מעשי הנאשמת, כמפורט בכתב האישום המתוקן, אמנם לא הותירו צלקות פיזיות בגופם של ילדי הגן, אבל משום שהפגיעה התרחשה בגיל צעיר ופורמטיבי מאוד, ברי כי חלק מהם יישאו בנפשם את צלקות הטיפול "המסור" שהעניקה להם הנאשמת-הגננת עוד שנים הרבה".
"אינני סבור כי במקרה דנן קיימת הצדקה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם. אמנם, הנאשמת פנתה מיוזמתה לטיפול והיא מתמידה בו תקופה ארוכה ואף נתרמת ממנו. אלא שחומרת המעשים אינה מאפשרת לדידי לחרוג במקרה זה לקולה ממתחם העונש ההולם לצורכי שיקום. החלטתי לגזור את עונשה של הנאשמת בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם. כך אני עושה בשל שילובם של הנסיבות והנתונים הבאים: הודאתה של הנאשמת בהזדמנות הראשונה מבלי שניהלה הליך הוכחות ומבלי שהורי הילדים נאלצו להעיד. התיקון המשמעותי בכתב האישום בעובדות ובעבירות (תחילה יוחסה לנאשמת גם עבירה של התעללות בקטין). הליך השיקום המשמעותי שעוברת הנאשמת.
התחייבותה של הנאשמת במסגרת ההסדר שלא לעסוק עוד בחינוך לגיל הרך. השפעת עצם ההרשעה על הנאשמת. אין להתעלם מכך שהרשעת הנאשמת מונעת ממנה לעבוד לא רק בתחומים אותם למדה ובהם התמחתה, אלא גם במגוון רחב יותר של תפקידים נוספים, ויעיד בעניין זה האמור בתסקיר המבחן. נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כמפורט בתסקיר ובמסמכים שהוגשו. ההחלטה להקל עם הנאשמת בכל הקשור לעונש המאסר, אין פירושה כי שיקולי הענישה יבוטלו במקרה זה. שיקולים אלה יבואו לידי ביטוי ברכיבי הענישה האחרים בהם אחייב את הנאשמת".
השופט גזר עליה מאסר על תנאי בן 3 חודשים, של"צ בהיקף 300 שעות לפי התוכנית שגיבש שירות המבחן. "הנאשמת תפצה את נפגעי עבירותיה בסכום כולל של 10,000 ₪".
