קיבוצניקית מאזור השרון הגישה לאחרונה תביעה נגד דודתה ובן דודה, בטענה כי הם מנסים לנשל אותה מירושת אביה שנפטר לאחרונה.
התובעת טענה באמצעות פרקליטתה, עו"ד עינבר לב, כי בן דודה מנע ממנה להיכנס לבית אביה המנוח לאחר פטירתו, ועצר מבעדה לאתר את צוואתו.
לדבריה, בן הדודה הודיע לה כי בידיו צוואה שכתב לכאורה האב לפני עשרים שנה, בה הוא מוריש לאחותו – דודתה של התובעת – את כל רכושו.
התובעת ביקשה מבית המשפט להקפיא כל הליך למכירת רכושו של אביה, מאחר והנתבעים אינם מאפשרים לה גישה אליו, ובית המשפט נענה לבקשה.
כעת היא מבקשת לבטל את הצוואה שבידם, בטענה כי היא לא נערכה כחוק ולכן אינה תקפה.
התובעת שכלה לאחרונה את אביה, שנפטר לאחר דום לב, בעוד הוא בשיא אונו..
בתביעה אותה הגישה עו"ד עינבר לב נטען כי מיד עם תום ימי השבעה, ועוד לפני שהבת האבלה הספיקה לעלות לקבר אביה, הודיעו לה – דודתה ובן דודתה – כי היא לא תוכל להיכנס לביתו של אביה המנוח.
לאחר דין ודברים הסכימו השניים לאפשר לבת לחפש עימם את צוואת האב בביתו.
בחיפוש התגלה רכוש רב.
בהמשך, הוביל בן הדוד את התובעת לחדר שאותו נעל עד כה, ושם הראה לה מסמך ישן, שנחתם לפני כעשרים שנה, ואשר חתום בידי אביה, בו הוא מוריש את כל רכושו לאחותו, דודתה של הבת – בלבד. בן הדודה טען במפגיע כי זאת צוואתו האחרונה של האב המנוח.
הבת ההמומה, שידעה כי אביה הבטיח לה בחייו שידאג לה לאחר מותו, ביקשה להמשיך את החיפוש בבית אחר צוואה נוספת, אך בן הדוד מנע ממנה את הדבר..
לדברי עו"ד לב, למחרת ביקשה התובעת מבן הדוד כי יפקיד את הרכוש שנמצא בבית האב בכספת כמסוכם, אך הוא סירב לדבריה לעשות כן – ואמר כי נתן את הרכוש לאימו, שכן הוא ממילא מגיע לה. למרות תחינות הבת, סירב בן הדוד לתת לה מפתחות לבית אביה והודיע לה כי הוא ואימו שכרו עורך דין.
יחסים חמים בין האב לבת
בתביעה שהגישה הבת נגד דודתה ובן דודה לבית המשפט ענייני משפחה היא מציינת כי היחסים בין אביה ובינה היו קרובים ואוהבים. היא טענה, כי לפני מותו ביקר אביה בדירתה, וציין בפניה כי אין לה שום סיבה לדאגה, שכן הוא מתכוון לדאוג לה אחרי מותו וכל רכושו יועבר אליה.
מסיבה זו, כאשר ראתה את הצוואה הישנה אותה הציג לה בן דודה – היה לה ברור שקיימת צוואה אחרת.
לדברי עו"ד עינבר לב, המנוח עדכן לפני כחמש שנים את סעיף המוטבים בפוליסת הביטוח שלו והגדיר את בתו כמוטבת – ועל כן מעשה שכזה מעיד כאלף עדים על כוונתו הכנה של האב להוריש לה את רכושו לאחר מותו.
"נכון לימים אלה, כל נכסיו של המנוח לרבות ביתו, רכבו, כספו וחפציו, מוחזקים על ידי הנתבעים", טענה עו"ד ענבר לב. "הנתבעים נסמכים אך ורק על מסמך משנות ה-90, אותו הם מכנים ‘צוואה’, שמעולם לא קיבל כל תוקף משפטי מחייב".
לדברי עו"ד לב תקפות הצוואה מפוקפקת, מפני שהיא אינה מתאימה לאף אחת מהגדרות החוק לצוואה תקפה – היא אינה "צוואה בפני רשות", מפני שאין עליה כל חתימה של שופט; היא אינה "צוואה בעדים", מפני שלא מצוין עליה שום עד שנכח בזמן עריכתה; היא גם לא "צוואה בכתב יד", שכן היא מודפסת, ורק חתימת האב מתנוססת עליה בכתב ידו.
"ספק באמיתות הצוואה"
עו"ד לב ציינה בבית המשפט, כי מטרתה העיקרית של התובעת היא לתהות על טיבו של המסמך ולא על התוכן המופיע בו, שכן אין לה שום רצון לחתור תחת רצונו של המצווה. התובעת מבקשת לדעת כיצד בא לעולם המסמך המתקרא "צוואה"? והאם באמת מדובר בתוצר המשקף את רצונו האותנטי של המנוח?
"על פי החוק, בית המשפט יכול לקבל צוואה שיש בה פגמים צורניים, רק אם מדובר בצוואה שאין כל פקפוק באמתותה", טענה עו"ד לב. "כמובן שלעניין זה התנאי המדובר אינו מתקיים, שכן לתובעת יש ספק רב האם המסמך שהוצג לה אכן מהווה צוואה". לדבריה, יש להטיל על הנתבעים את נטל ההוכחה הזו.
לאור זאת ביקשה עו"ד לב מבית המשפט לבטל את הצוואה ולקבוע כי עזבונו של האב יחולק לפי דין מכוח חוק הירושה. "לתובעת לא נותרה שום דרך להוכיח כי בדירתו של אביה אין צוואה נוספת, שכן הנתבעים מנעו ממנה להיכנס לדירתו ואך לא מן הנמנע שהשמידו צוואה אחרת, שכן המפתח לדירתו של המנוח נמצא בידיהם", סיכמה עו"ד לב.
בית המשפט נענה לבקשתה של עו"ד עינבר לב, להקפיא כל דיספוזיציה על רכושו של האב עד לפסק דין לגבי תקפות הצוואה.
