השבוע חגגנו את יום המורה – יום הוקרה והערכה למורות ולמורים בישראל. יום של תודה והוקרה לכל העוסקים בחינוך על כל שלביו: גננות, מורות, מנהלות, מדריכות ומפקחות.

צילום: גד פדרגרין

וכך, נזכרתי בערגה בגננות המקסימות שהיו לי בילדותי בשכונת נווה שאנן שבחיפה: גן שרה שבו היתה פינת חיי ובו היו בין השאר תרנגולות וטווס, בגן רחל האכלנו את השפנים ואת ‘עיזה פזיזה’ שהיו בפינת החיי, ובגן רבקה שהייתה הגננת המיתולוגית וחינכה במסירות רבה כמה דורות לאהבת הארץ.

כמי שנמצאת בקשר עם עובדי הוראה רבים בשרון ובכלל, אני רואה חשיבות גדולה גם בחיזוק מעמדה ותפקידה של הגננת. אני רואה בגננת מנהיגה, מחנכת ומנהלת הגן, הדואגת לרווחת הילדים הצעירים בגן, ההורים וצוות הגן. הגננת מקצועית ובעלת ידע נרחב בתחום התפתחות הילד, כמו גם בעלת כישורי אינטלגנציה ריגשית גבוהה, כדי להיות מסוגלת להתמודד בהצלחה עם האתגרים שמציבים לה מידי יום הילדים הצעירים בגן..

השבוע ערכנו לפורטל השרון פוסט, ראיון עם הגננת דורית חזן, אישה אמיצה שהקימה לפני מספר שנים יחד עם חברותיה את עמותת ארגון גננות מחנכות. ארגון זה שהציב לעצמו חזון ארוך טווח, מתייחס לכמה היבטים מרכזיים: שיפור איכות החינוך הקדם יסודי בארץ, דאגה לשיפור מעמד הגננת והעצמתה ושיפור שכרה ותנאי עבודתה. מדובר ביוזמה שאין לה תקדים.

מדוע בחרת להיות גננת ?

אני גננת כבר 17 שנים. יום אחד בגיל 28, נתבקשתי להחליף סייעת בגן הילדים, ומאז הבנתי מה הייעוד שלי. הבנתי איפה ניתן להתפרנס וגם להגשים את עצמי יום יום ולהמשיך לחלום על עתיד טוב יותר.

מה הניע אותך לצאת מהסתדרות המורים, שהוא איגוד מקצועי גדול ולהקים עמותה ?

היום שבו הבנתי מה מטרתו של גוף יציג, היום שבו ראיתי שאופק חדש לא נותן שום אופק לא לילדים בגן – לדור העתיד, ולא למחנכות הגיל הרך. יתרה מזאת, כאשר לילי פוקמונסקי הבהירה מעל לכל ספק שהיא לא עשתה מאום למען הגננות, לא נלחמה למען מעמדן, ואפילו לא ידעה להגדיר את תפקידה המורכב של הגננת ולאפשר לה תנאים נאותים לביצועו. קיבלתי החלטה והפסקתי את חברותי בהסתדרות המורים, ומייד הקמתי עם עוד כמה גננות ברחבי הארץ ארגון עובדים שמטרתו לקדם את החינוך בגיל הרך, את מעמדן ותנאי העסקתן של הגננות.

אילו חששות ליוו אתכן עם הקמת עמותה ?

האמת שלא חששנו כי לא באמת הבנו את גודל המעשה. חשבנו שבמדינה דמוקרטית הפועלת ומונעת לפי חוקים המאפשרים את זכות הדיבור ואת הזכות להתארגנות, נוכל להתארגן בקלות. הקשיים לא אחרו לבוא, נתקלנו בחומות בצורות מצד משרד החינוך וכל צמרתו. שילחו את המפקחות להתנגח בנו, מנהלת האגף הקדם יסודי והמנכ"לית דאז וגם היום חברו ליוסי וסרמן, וצעדו יד ביד כדי לרמוס ולסקל את ההתארגנות שלנו.

פס"ד ראשון בבית הדין לעבודה בתל אביב כמעט וחיסל אותנו לחלוטין כאשר השופטת רוית צדיק פסקה כי ארגון גננות מחנכות הוא לא ארגון.

הגשנו עירעור בעזרתם של עו"ד שמר ושות’ עד לקבלת פסק הדין שאחריו כמובן שהשתתפנו בדיונים חשובים בכנסת, ייצגנו גננות בהצלחה רבה, הוצאנו רבי מסר וצברנו אהדה רבה בקרב הגננות וציבור תומכים רחב.

הקמנו קואליציה יחד עם ההורים ונלחמנו יחד על תוספת הסייעת השנייה בגן. בד בבד הצלחנו להעיר את ההסתדרות מתרדמת רבת שנים בעניין הגננות, ובכל פעם שהוצאנו רב מסר המדבר על עוולות שהיו או שנגרמו בעקבות אופק חדש, ווסרמן דאג לפעול כדי לשנות או לשפר.

מרגע שפסקה השופטת קרן כהן שארגון גננות מחנכות הוא ארגון עובדים לכל דבר ועניין ויכול להוות יחידת מיקוח נפרד לגננות, שילשנו את כמות החברות בארגון. אני יכולה לומר שהדרך עדיין מלאת חתחתים. עדיין צמרת משרד החינוך מתנכלת וגננות מאויימות. המפקחות מתעמרות בגננות, וכל טיפול מצריך השקעה רבה, אך למרבית המזל מסתיים בהצלחה.

אומרים שהורים רבים נוהגים במעורבות יתר בכל הנעשה בגני הילדים. מה דעתך על האמירה הזאת?

לגבי מעורבות או התערבות של הורים, אני חושבת שזה מאד תלוי בכמה גורמים. באופן אישי אני מרגישה שחסרה לי המעורבות של ההורים. הבעיה הרצינית היא שהפיקוח לא יודע לעמוד מול טענות של הורים, חוסר האמון שנוצר כלפי הגננות נובע ממעמדה של הגננת ומהתייחסות המעסיק כלפי עובדיו.

בהסתדרות המורים לא דאגו להאדיר ולהעצים את מעמד הגננת והתוצאות בהתאם. היום מעמדה של הגננת כפי שאת רואה, נמצא בתחתית מבחינת שכר והתייחסות המערכת. כל הורה, סייעת או עובד ראשות מקומית יכול להשתלח בגננת, ולמפקחות אין עמוד שדרה להגן על הגננות שלהן.

מעבר לזה, תנאי הסף נמוכים והצוותים מפוזרים בין כמה מעסיקים. המערכת מתפקדת ממש כמפלצת דו-ראשית. כל אחד מושך לכיוון שלו וכולם יוצאים נפסדים. ברגע שיבינו שאיחוד העסקת מחנכות בגיל הרך חשוב ויהיה רק מעסיק אחד, ניתן יהיה להעלות את רף תנאי הקבלה, לייצב את ספינת החינוך ולספק להורים בטחון. ההורים ידעו שהם מפקידים את היקר להם בידיים טובות, מקצועיות ובטוחות.

שנה אזרחית בפתח וגם יום הבוחר בחודש מאי 2017, שכולם כל כך מצפים לו. מה תאחלי לגננות, לארגון גננות מחנכות ולעצמך ?

אני מייחלת ליום שכלל הגננות בארץ יהיו מועצמות וידעו לעמוד על הזכויות שלהן מצד אחד, ומן הצד השני ינהלו ויכבדו גם את זמנן הפרטי להתחדשות והתרעננות.

לגננות החברות בארגון גננות מחנכות, אנימאחלת שנגשים את המטרות ונהפוך לאירגון יציג, שדואג לאיכות החינוך בגיל הרך, למעמדן של הגננות ולתנאי העסקתן ההוגנים.

אני מקווה שבחירות 2017 יתקיימו בנוהל תקין, ומתפללת שכלל עובדי ההוראה, שיש להם זכות בחירה בהסתדרות המורים, יממשו את זכותם להצביע ולהשפיע. ביום הבוחר, אני מבקשת שעובדי הוראה יזכרו את הפגיעה בתלושי השכר, ההסכמים שפגעו במיוחד בנו הגננות. ולא ישכחו שהקואליציה המכהנת היום שותפה למעמדנו ולמצבינו העגום.