השבוע נערך בבית הכנסת על שמו, יום השנה למותו בתפילה מרגשת בה לקחו מאות בני משפחה, חברים, חיילים, מכרים ועוד.
וינברג נולד בכפר סבא, לאוריאל ולבת שבע. בהיותו בן שנתיים וחצי נהרגו שני דודיו, אחי אמו, שמעון ושלמה קניגסבוך, במלחמת ששת הימים. הוא למד בבית ספר ממלכתי-דתי בעיר הולדתו. היה חניך ומדריך בתנועת הנוער בני עקיבא בכפר סבא. בתיכון למד במדרשית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת ירושלים לצעירים בירושלים.
וינברג התגייס לצה”ל בשנת 1983 והתנדב לסיירת מטכ”ל. עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה, סיים קורס קציני חי”ר בהצטיינות ושימש מפקד צוות ביחידה. בסיירת השתתף בפעולות חשאיות שונות ועל אחת מפעולות אלו עוטר בציון לשבח. כמו כן השתתף בפעולה לשחרור בני הערובה בקו 300.
וינברג שימש ביחידה כמפקד צוות מוערך. בשנת 1987 עבר לחטיבת הצנחנים ושימש סגן מפקד פלוגת אוגוסט 1987 בגדוד 890[4]. בשנת 1988 עבר קורס מ”פים וקיבל פיקוד על הפלוגה המסייעת בגדוד 890. כמפקד הוא הוביל את הפלוגה במבצעים בלבנון מחד, ונלחם בנורמות פסולות שהנהיגו חיילים ותיקים בפלוגה מאידך. בתקופת פיקודו הוכתרה הפלוגה כפלוגה מצטיינת. לאחר מכן שימש סמג”ד, יצא ללימודים במכללה לפיקוד ולמטה וחזר לשמש כקצין אג”ם בחטיבה. יצא ללימודי תואר ראשון במדע המדינה ובמזרח-תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר סיום לימודיו מונה וינברג למפקד גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, תפקיד שאליו שאף מאז שעבר לצנחנים, והוביל אותו בעת הלחימה בדרום לבנון. במהלך תקופת פיקודו על הגדוד היו לגדוד הצלחות והישגים מבצעיים וכן הוענק לו התואר הגדוד המצטיין בחטיבה[7]. לאחר מכן כיהן כמפקד יחידת מגלן
בתפקיד זה חולל שינויים משמעותיים ביכולות הייעודיות של היחידה והובילה להצלחות מבצעיות בלבנון[. ב-1999 הועלה וינברג לדרגת אלוף-משנה ופיקד על חטיבה 623 (חטיבת צנחנים במילואים) ובמקביל על בית הספר למודיעין וסיור (מו”ס) בצאלים. בתפקידו האחרון שימש מפקד חטיבת יהודה (“חטיבת חברון”) באוגדת איו”ש. כמח”ט הגיזרה הצליח לקשור קשרים טובים הן עם המתיישבים היהודים והן עם הפלסטינים. וינברג הקפיד על לחימה נחושה במחבלים באופן ממוקד ונקודתי, ללא פגיעה מיותרת באזרחים “בלתי מעורבים” ובחפים מפשע[11]. המהלך זכה להצלחה, וחברון נחשבה לאזור רגוע באופן יחסי. זמן קצר לפני מותו התבשר וינברג כי הוחלט למנותו למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה.
בליל שבת, י”א בכסלו תשס”ג (15 בנובמבר 2002), חוליית מחבלים ביצעה פיגוע ב”ציר המתפללים” בחברון. וינברג, ששהה במפקדת החטיבה באותו זמן, חש לאירוע. כאשר יצא מהג’יפ כדי לאתר את המחבלים נפגע מכדור ומת מפצעיו תוך זמן קצר. בתקרית נהרגו 12 איש, חיילים ואנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע.
וינברג הובא לקבורה בבית העלמין בכפר סבא, ליד שני דודיו שנהרגו במלחמת ששת הימים. הוא הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים. מספר חודשים לאחר מותו ילדה אלמנתו בן נוסף אשר נקרא בשם דרור נחמיה. ב-2005 נישאה בשנית לאבי רואה. על שמו קרויים ישיבת “נתיבות דרור” באור עקיבא, בית המדרש “נתיבות דרור” בתלם ו”פרויקט דרור” בבני עקיבא. 
בית הכנסת “בית דורשי” בכפר סבא קרוי על שמו ועל שם אחיו שי שנפטר ממחלה כשנה וחצי לאחר מותו של דרור. בשנת 2013 נפתח “בית דרור”, מרכז חירום אזורי בהר חברון, במבנה של בסיס אדוריים לשעבר. בשנת 2014 הקים חברו הרב מאיר כהן ישיבה תיכונית חקלאית בשם “חלוצי דרור”. מדי שנה נערך מרוץ של 11 קילומטרים, מהישוב כרמל עד היישוב סוסיא על שמו, שמכונה “מרוץ דרור” או “מרוץ הלפיד”. יהי זכרו ברוך
