לעובדי הוראה אין מנגנון עידכון שכר אוטומטי, שכרם אינו מנופח, והם גם לא מתנהלים בניגוד להסכם העבודה הקיבוצי שלהם שתקף עד 2018. הם לא מתנהלים כמו קברניטי אל על, שרשמו עליה דרמטית בימי מחלה, וכמובן שלא פוגעים בעבודה השוטפת בבתי הספר ובגני הילדים, בקידום תכניות לימוד ובוודאי שלא בתלמידים בילדי הגן.

עובדי הוראה זועמים על תהליך כואב ומאכזב שמתרחש מאחורי גבם. הם מודעים לחובה המיידית לרענן את השורות באיגוד המקצועי שלנו, כדי להתניע תהליך מורכב שיוביל למהפך ושינוי במעמד עובדי ההוראה בישראל.

אנו נמצאים בעיצומה של שנת הלימודים תשע"ז. בבתי הספר ובגני הילדים מנהלים, מורים וגננות שוקדים ימים כלילות במאמץ משותף להצעיד את החינוך קדימה, לפתח ולהתפתח כאשר ברור לגמרי שתנאי עבודתם נשארו מאחור. הציבור במדינת ישראל הורגל לראות את המחנכים עובדי ההוראה כסקטור שקוף וסתגלן, שעל כתפיו מונחת משימה מורכבת – חינוך והוראה משמעותית של הדורות הבאים. ציבור גדול שנרתם ועושה את עבודתו זאת במסירות ובאהבה ללא תנאי.

גילה קליין, יו"ר סיעת נחל ויו"ר האופוזיציה בהסתדרות המורים, זועקת מזה 6 שנים את זעקת חברי האיגוד המקצועי, שכל נציגיו באיגוד המקצועי הגדול העדיפו למלא פיהם מים ולכן נושאים באחריות לשפל אליו נקלענו.

מאיר אמויאל, סגן יו"ר נחל, מנהל בית ספר ממ"ד מעלות ברחובות אומר: "אנו פועלים במשך 6 שנים כאופוזיציה יחידה בהסתדרות המורין – דבר שלא היה מעולם, זה מעיד על הכוונות והרצונות. רוב חברי נחל הם עובדי הוראה פעילים העוים נאמנה למען ציבור עובדי ההוראה ובהתנדבות מלאה". "ואני שואל", מוסיף מאיר, "במה עזר לנו הייצוג הנפרד לדתיים ? האמת המרה, שהם דואגים לעצמם בלבד ולתנאי שכר מופלגים" מסכם מאיר אמויאל.

גילה קליין נחושה בדעתה לשנות את פני הסתדרות המורים ולדאוג לעובדי הוראה במגוון תחומים משמעותיים. היא תתמודד בבחירות הקרבות על תפקיד המזכ"לית הראשונה בהסתדרות המורים, ובינתיים זוכה לחיזוקים ולתמיכה מעשרות אלפי עובדי הוראה ברחבי הארץ. כך כתבה גילה במכתב אל שר החינוך ושר האוצר : "אני מרשה לעצמי להתריע כי לאחר הבחירות, יבחן כל הסכם וכל הסדר שהושגו, באופן מעמיק. ככל שיתברר שהסיכום שהושג לא אושר במוסדות המוסמכים, ו / או הושג בנסיבות של היענות לדרישות הרשות המבצעת, ללא קיום דיון ענייני לעומקם של דברים עם צוות מורחב של הסתדרות המורים, לא תיותר הברירה אלא לפסול כח הסכם או הסדר שכזה".

אין ספק שאיגוד מקצועי שהוקם לפני 113 שנים זקוק להתחדשות וריענון אירגוני וחוקתי, כי מה שהיה נכון בתקופת הסולטאן העותומאני לא יכול להמשיך להתקיים גם בעידן הזה.