“ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען…” [בראשית כ”ג 2]. קבורת שרה מעלה על במת ההיסטוריה את העיר חברון שושלת האבות העניקה לעיר ייחוס של כבוד וקדושה:”ויבוא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע, היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק” [בראשית ל”ה 27]. העיר חברון זכתה לשמות אחדים:קרית ארבע, ממרא ואלוני ממרא. יתכן שממרא ואלוני ממרא היו שכונות שחוברו לה לעיר. קרית ארבע-על שם ארבעת הענקים שהיו שם-אחימן,ששי, תלמי ואביהם. אולי מקור השם בארבעה זוגות שנקברו שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. חברון מלשון חבר-אשר ממנו קנה האהוב את המקום. על סמך פסוק זה קבעו המוסלמים את שמה של העיר, אל חליל-הוא האהוב. קרית ארבע היתה עיר מבצר, קשה לכיבוש. רק בסוף תהליך כיבוש הארץ , מורה יהושע לכלב בן יפונה לכבוש את העיר.:”ויכרות את הענקים מן ההר מן חברון”. הענקים הוכנעו על ידי כלב “וירש משם כלב את שלושה בני הענק, את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק” [יהושע ט”ו 14]. משה מונטיפיורי כותב במסעו בארץ ישראל -1839 “בחברון-הארץ מבורכת מאוד מאוד , כרמי גפן ועצי זית ועצי פרי מכל מחמדי תבל רבו פה”. [פרשה ארץ ישראלית, חלפון אליהו , בנימין אלי].
