יום השואה הוא אחד הימים החשובים עבורי בלוח העברי. זהו יום זיכרון לתקופה נוראית בהיסטוריה של העם היהודי, שאל לנו להתעלם ממנו גם בהתייחסות לעתיד הדורות הבאים. 
"והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים" (ספר שמות פרק יג 8 ) – לזכור ולא לשכוח, לעורר סקרנות ושאלות, למעורבות וגילוי מנהיגות, ולהובלת דעת קהל בחברה, מתוך שאיפה להשפיע על עתיד מדינת ישראל והחברה האנושית.
יום השואה הוא אחד הימים החשובים עבורי בלוח העברי. זהו יום זיכרון לתקופה נוראית בהיסטוריה של העם היהודי, שאל לנו להתעלם ממנו גם בהתייחסות לעתיד הדורות הבאים.

הורי, מרים ושרגא זכרם לברכה, היו ניצולי שואה. כמו רבים אחרים מעולם לא דיברו על תקופה של כחמש שנים מחייהם, ולא ידעתי אם יסכימו לעשות זאת עבורי. בעשור האחרון החלטתי לעשות מעשה ו"לגעת כדי לדעת". זכורות לי שיחות ארוכות אל תוך הלילה, שגרמו להתרגשות והדירו שינה מעינינו. אני יודעת שאלו היו רק הפרקים הנבחרים מתוך רצף של כחמש שנים הנוראיות בחייהם. עם תום המלחמה, הקים אירגון הג’וינט מחנה מעבר לקבוצות יהודים במחנות בגרמניה. אבי שהיה לוחם בגטו ורשה, הוכשר והיה לאחד המורים שלימדו בבית ספר במחנה טמפלהוף שבברלין. הייתה זאת תכנית הכשרה לילדים שחוו זוועות ושרדו לקראת העלייה לארץ ישראל – רצ"ב תמונה עם כיתתו.

לציון יום השואה השנה, בחרתי להתחבר לנושא ישראל והמזרח התיכון בתקופת השואה. כן, גם שם היו אירועים אנטישמיים ורדיפות של יהודים.

לפני זמן לא רב, נחשפתי לראשונה לקומץ אנשים מהאקדמיה, ד"ר אדי כהן וגולן ברהום, שלקחו על עצמם יוזמה ערכית, מדינית, אקדמית – להתמודד עם נושא הכחשת השואה מול העולם הערבי ובשפה הערבית. גולן ברהום יליד פתח תקוה בן להורים יוצאי עיראק ואליו ד"ר אדי כהן הוא יליד לבנון שהקים בית ומשפחה בישראל.

תשומת ליבי התמקדה בסרטון יוטיוב, בו נצפה גולן ברשת BBC – שודר בערוץ 24 , מתמודד בהעברת מסרים בשפה הערבית מול נציג הרשות הפלסטינית. לא הבנתי מילה, אך ברור היה לי שיש כאן עימות טלויזיוני סביב נושא מסויים. בשיחה עם גולן הסתבר שהאיש מנהל מסע הסברה והפעם היה זה בימי מלחמת ‘צוק איתן’.

גולן דובר ערבית רהוטה ומורה לערבית בחטיבת ביניים יהלום בשוהם, בנה והפעיל תכנית ייחודית בנושא "תרבות האיסלם" לילדים בעלי צרכים מיוחדים וקיבל על את אות הוקרה למחנכים מובילי חינוך שהוענק לו על ידי מועצת שוהם בשנת תשע"ג. כיום, מרצה לערבית באוניברסיטה הפתוחה, יוזם ומוביל פרויקטים בהוראת השפה הערבית ועמית מחקר במרכז לתקשורת בינלאומית בבר אילן.
אקדים לציין את המופתי, חאג´ אמין אל- חוסייני, שהיה המנהיג של ערביי הארץ בתקופת המנדט ותכנן פתרון סופי ליהודי ארץ ישראל בשיתוף הנאצים.

קדמו לכך פעולותיו של המופתי נגד שלטון המנדט אשר הביאו להדחתו ולבריחתו מהארץ. לאחר נדודים בארצות ערב הוא הגיע לגרמניה, נפגש עם היטלר ב- 28 בנובמבר 1941 ומצא אצלו כמובן אוזן קשבת. ברומא ובברלין הוקמו משרדים של ה"וועד הערבי העליון", שהוא עמד בראשו, והוא החל את פעילותו לצד מדינות הציר.

שני היסטוריונים גרמנים, קלאוס מיכאל מלמן ומרטין קופרס, גילו שב- 1942 הקימו הגרמנים, לבקשת המופתי, כוח מיוחד של ה- ס.ס שנקרא "איינזצגרופה מצרים" בראשותו של וולטר ראוף, על מנת לבצע את ריכוז יהודי א"י במחנה ריכוז וחיסולם הסופי. למגינת ליבם של המופתי, ערביי הארץ והגרמנים, הגנרל הבריטי מונטגומרי ניצח בקרב אל- עלמין בראשית ספטמבר 1942 וסיכל את הפיתרון הסופי של יהודי ארץ ישראל. וולטר ראוף ויחידתו חזרו לברלין.

שיתוף פעולה זה, אומר ברהום, של חאג´ אמין אל- חוסייני עם היטלר, היה לא רק בהיבט המדיני נגד הציונות והבריטים. הוא גם קיבל מינוי רשמי על ידי היטלר עצמו, לראש התעמולה הנאצית בשפה הערבית. לכך, הייתה השלכה מכרעת גם על יהודי ארצות ערב.
הייתה זאת הזדמנות נדירה שנפלה לידיו של היטלר, מציין גולן, לתרגם את האידאולוגיה הנאצית שלו לשפה הערבית על ידי המופתי חאג´ אמין אל- חוסייני סמכות דתית, המקובלת על כל הערבים באשר הם – ציונים ולא ציונים. המופתי שידר תעמולה פרו נאצית, אנטי יהודית ברדיו ברלין, בשפה הערבית. השידורים והמסרים נקלטו במזרח התיכון ובאפריקה, וכך החלה הפגיעה ביהודים שחיו במדינות ערב.
מסע ההסתה כלפי יהודים באשר הם, הוביל לפוגרום ביהודי עיראק. נתון שפחות מוכר לאזרחי ישראל, מציין גולן, היא השואה בקרב יהודי לוב וטוניס והאנטישמיות נמשכה גם לאחר סיום המלחמה.

דור הנפילים עוזב אותנו ועובר לשמור עלינו מלמעלה. כל אחד מהם נשא על כתפיו ביוגראפיה המייצגת את הדור והתקופה. הם ציוו עלינו את החיים ומצווה עלינו לספר לבני הדור הצעיר כדי שהם ידעו, יזכרו ויעבירו את הסיפור ואת הזיכרון לדורות הבאים: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים" (ספר שמות פרק יג 8 ).

כמי שפועל נמרצות במישור ההסברתי, משתתף פעיל בתקשורת ערבית ארצית ובינלאומית, יחד עם המזרחן ד"ר אדי כהן, למען זיכרון השואה לפרטיה ונגד הכחשתה בשפה הערבית, מציין גולן כי "זה נחמד לדבר על הכחשת השואה מול קהל תומכים בארה"ב, אך אל לנו לזנוח גם את הזירה הערבית והמזרח תיכונית". בהתייחסות לספרו של אבו מאזן אומר גולן "לא ניתן לדבר באנגלית למערב ובערבית להעביר מסרים שונים ומסולפים לקהל הערבי, במוסדות חינוכיים, באוניברסיטאות ובאינטרנט".

לצד הקניית ידע וטיפוח חינוך ערכי, נבנה המרקם החברתי-ערכי של הדורות הבאים. מדיניות של הסברה לאומית ובינלאומית אמינה מתמשכת ועקבית תוך ייצוג הפן הערכי – זוהי ללא ספק חלק מחובתנו לדורות הבאים.