לרוית אלבו מכפר סבא יש אהבה מיוחדת: העיזים שלה “יש לאנשים הרבה שאלות, סקרנות, יש שמפרגנים ויש כאלה שחושבים שמשהו לא בסדר”

 
רוית אלבו היא אישה מדהימה. תמיד תיראו אותה מחייכת, נמרצת, ממהרת למטלה הבאה, תמיד אופטימית עם חיוך שובה לב. מאחורי החזות החתיכית שלה עומדת אהבה יוצאת דופן: אהבתה העזה לעיזים שלה.

בזמן שאחרים מגדלים בבית חית מחמד אחת, מגדלת אלבו בביתה 5 עיזים, חמור שהצילה מקלקיליה, 16 ארנבים, תרנגול, 2 יונים שלא מסוגלות לעוף, שני כלבים, 5 חתולים, וגם חתולי רחוב שהיא מאכילה ו- 2 תוכים.

אלבו, מעוררת השראה על סובביה כשהם שומעים עד כמה היא משקיעה באהבתה זו.

אלבו, ילידת כפר סבא, עובדת במכירות ומהיום שהיא זוכרת עצמה היא אוהבת בעלי חיים. "כילדה מצאתי כלבים ברחוב, העליתי אותם הביתה, מקלחת ,מאכילה ומשחררת חזרה לרחוב. את הכריך לבית הספר הייתי מחלקת לבעלי החיים ברחוב. עם העזים זה התחיל כשעוד הייתי בזוגיות עם הגרוש שלי", היא מספרת "טיילנו בחווה של השכן שלו ופתאום הוא הראה לי תא קטן ובתוכו שני גדיים זכר ונקבה. התלהבתי ואמרתי ‘אותם אני רוצה’. למחרת הוא עשה לי הפתעה וקנה לי אותם".

– איך אנשים מגיבים?

"יש שמפרגנים ויש כאלה שחושבים שמשהו לא בסדר איתי…".

– מה כולל הגידול של כל אלה?

"אני קמה ברבע לשש בבוקר, מאכילה, מטפלת, משחררת מהתאים, עושה להם טיול בסופ"ש. העיזים כרגע בחוות סוסים, והם מזהים כבר כשאני מגיעה עם האוטו, ישר הם מתחילים עם כל המֶה מֶה מֶה שלהם. אני מסתדרת יותר עם בעלי חיים מאשר עם בני אדם, אני אוהבת אנשים אבל נוח לי יותר בחברת בעלי חיים. יש בהם משהו שאני מאוד אוהבת, הנאמנות, המסירות, ואהבה בלי תנאים. הם גורמים לי אושר, פשוט נהנית לשבת ולהסתכל עליהם ולראות שטוב להם. כל דבר שהוא בריאה יש בו נשמה. בהתחלה חשבתי שתרנגול או בעלי חיים אחרים לא מודעים לשום דבר, אפטים, והבנתי שכל יצור שברא הקדוש ברוך הוא יש בו נשמה. התרנגול יודע בדיוק כשאני באה להאכיל אותו, והוא, אגב, חי עם החתולים ועם הכלבים. כשאני מרשרשת בקופסת האוכל הוא רץ אלי, כי הוא יודע שהוא מקבל אוכל".

– חשבת לפתוח בית מחסה לבעלי חיים?

"החלום שלי, אם אי פעם יתאפשר לי כלכלית, זה שיהיה לי בית מחסה לבעלי חיים, וכמובן להפיץ את המודעות נגד התעללות בבעלי חיים".

– איך המחזרים שלך מקבלים את החיבור הטוטאלי?

"אין לי העדפה לחיות על פני בני זוג, אך לא אתחבר לבן זוג מלכתחילה אם לא תהיה לו כימיה עם בעלי חיים. אני מקבלת הרבה הודעות מגברים שלא מסתדר להם המראה שלי עם גידול עזים… ואני שואלת אותם בחזרה. איך אמור להיראות אדם שמגדל עזים"…

– גברים מתחברים לאהבה הזו? איך הם מגיבים?

"בוודאי, ודווקא יצא לי להכיר לא מעט, זה מעניין אותם, הרבה מתעניינים בי דרך הפייסבוק בכל העניין של החמור והעזים, יש לאנשים הרבה שאלות, סקרנות".

– זו עבודה קשה כל הטיפול בהם סביב השעון. את לא נעזרת?

"אני חייבת תודה לכמה אנשים על העזרה, למשפחת קיטאי – שמעון, יעל, עמית, הילה וגיל, למשה קשאני, לווטרינר ד"ר יובל סמואל שהציל לא פעם את העיזים שלי ותודה גדולה גם ולצוות המדהים של המרפאה, לעופר לוסטיג, לקטי נורני, ללילך דהרי, לרינת שמילה, לשלום סיאני, למשה רובין, לקוין". 

"היה שבוע שהייתי בחו"ל, זה השבוע היחיד שבו נעזרתי בחברים שהאכילו וטיפלו. אין יום שאני לא מגיעה, גם אם אני חולה, גמורה, מתה. זה חלק מהיום שלי. החמור ממש דומע כשטוב לו, רואים את זה ומרגישים את הנשמה שלו. זה חמור שעבר התעללות מאוד מאוד קשה. הם מדלגים לקראתי, מניחים ראש, אוהבים. 

"הבוקר שלי מתחיל איתם, עם כל הקושי, אני קמה כל בוקר ואומרת תודה לבורא עולם שזיכה אותי בהם, הם העולם שלי, מבחינתי הם העולם שלי, אני עושה את זה באהבה, הם כמו ילדים לכל דבר, הם תלויים בי והאהבה שלהם אלי היא כמו אהבה של ילד לאימא".