הנאשמים, אם ובנה, הודו בעובדות כתב האישום, לפיו השכנה, שהיא שוטרת בתחנת פתח תקוה, מסוכסכת עימם סכסוך ממושך, על רקע החשדות כי המתלוננת מוסרת מידע מפליל אודות הנאשמים ושאר בני משפחתם
באחד הימים יצאו השוטרת ובעלה מביתם לכיוון רכבה של המתלוננת שחנה מול ביתם. באותה עת שהו מול הבית כמה אנשים מבני משפחת הנאשמים.
השוטרת ובעלה נכנסו לרכב ובשלב מסוים יצאו ממנו והתנהלו חילופי דברים בין הנאשם והקטין ובין המתלוננים שכללו גידופים. בעקבות זאת רצה הנאשמת לעבר המתלוננת והחלה להכות אותה בראשה ובפניה ולמשוך בשערותיה בחוזקה. המתלוננת הדפה את הנאשמת ביד אחת, ואחר כך בשתי ידיים. בשלב זה הגיע בריצה אדם נוסף, אחז את המתלוננת מאחור והפיל אותה על הכביש. כשהמתלוננת שכבה על הארץ, היכו אותה הנאשמים, כשהם בועטים בה ומכים אותה באגרופיהם והנאשם בועט בה כמה פעמים. באחת ממכות האגרוף נשברו שלוש שיניה של המתלוננת כתוצאה מהמכות שהיכו בה. גם בעלה שבא לעזור לה חטף.
והשוטרת הועברה לבית החולים עם שברים בכל חלקי גופה.
ב"כ המאשימה, עו"ד סיגל אלפר, טענה כי הנאשמים נקטו יחד כלפי המתלוננים אלימות חמורה במיוחד, ואלימות זו הסבה למתלוננת נזקים קשים. לדעת התובעת, אין מקום להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, משום שלא גילה כל אמפתיה לקרבנותיו ולא הביע חרטה. חלקה של הנאשמת אינו פחות מחלקו של הנאשם, משום שהתנהגותה האלימה כמוה כיריית הפתיחה לאירוע כולו. התובעת ערה הייתה לכך שהנאשמת מטופלת בילדים קטינים, אך גם למתלוננת ילדים ובכל זאת לא חסה עליה הנאשמת.
"תופעת האלימות בחברה מאיימת על העיקרון העומד בבסיסה של כל מדינה מתוקנת והוא ביטחונם האישי של אזרחיה ותושביה, הזכאים להגנה על שלום גופם מפני פרצי אלימות מזדמנים. תופעה זו, כך נפסק, יש למגר ולעקור מן השורש, בין היתר בדרך של ענישה מכאיבה בדמות מאסרים לריצוי בפועל, ואף לתקופות משמעותיות".
השופט מיכאל קרשין גזר על האם ובנה מאסר בפועל למשך 15 חודשים ופיצוי בסך 4,000 ₪ לקורבן.
