בפתח תקווה שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-52 מיליון ₪ עבור השנים 2012-13, (לעומת 2011) וצפוי לשלם 26 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. בכפר סבא שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-6 מליון ₪ עבור השנים 2012-2013, וצפוי לשלם 3 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. בראש העין שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-6 מליון ₪ עבור השנים 2012-2013, וצפוי לשלם כ-3 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. באיגוד לשכות המסחר מסבירים כי לסכום זה נוספת העלאה השנתית כריבית דריבית
המגזר העסקי ב-60 רשויות מקומיות שילם תוספת של ארנונה חריגה בסך 200 מיליון ש"ח בשנים 2012-2013, בהשוואה לשנת 2011, בגין אישורים חריגים שניתנו בשנת 2012 מעבר לשיעור העלאה הקבוע בחוק, ולפיכך צפוי לשלם כ-100 מיליון ש"ח נוספים בשנת 2014. כך עולה מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר. בין הרשויות המקומיות להן ניתן אישור לגביית ארנונה חריגה מהמגזר העסקי נמצאות ירושלים, באר שבע, פתח תקווה, כפר סבא, רחובות, ראש העין ועוד. בפנייה שהוציא לשרי האוצר והפנים, קורא עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לבטל רטרו-אקטיבית את אישורי הארנונה החריגים שנגבו מעסקים בשנים 2012-2013 וכן ולהקפיא את המשך גביית הארנונה החריגה למגזר העסקי בשנת 2014.
בשנת 2012 הועלתה הארנונה הכללית ברשויות המקומיות בשיעור של 3.1% ובשנת 2013 בשיעור של 2.3%. מעבר להעלאה הכללית קיבלו הרשויות המקומיות בשנת 2012 אישור גורף להעלאות חריגות בשיעורים שונים ובטווח העלאה שבין 4% לבין-25%. העלאה גורפת זו במסגרת האישורים החריגים, מנוגדת בתכלית לחוק ההסדרים במשק המדינה.
מבדיקת איגוד לשכת המסחר עולה כי המגזר העסקי ב-60 רשויות מקומיות שילם בשנתיים האחרונות למעלה מ-200 מיליון ש"ח בגין האישורים החריגים שניתנו בשנת 2012 וצפוי לשלם 100 מיליון נוספים בשנת 2014. מהנתונים עולה כי בפתח תקווה שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-52 מיליון ₪ עבור השנים 2012-13, (לעומת 2011) וצפוי לשלם 26 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. בכפר סבא שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-6 מליון ₪ עבור השנים 2012-2013, וצפוי לשלם 3 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. בראש העין שילם המגזר העסקי תוספת בגין אישורים חריגים בגובה של כ-6 מליון ₪ עבור השנים 2012-2013, וצפוי לשלם כ-3 מיליון ₪ נוספים בשנת 2014. באיגוד לשכות המסחר מסבירים כי לסכום זה נוספת העלאה השנתית כריבית דריבית.
"אישור חריג אינו יכול להינתן אוטומטית. הוא חייב להינתן על בסיס בדיקה ספציפית, ישירה ועניינית, באשר לרשות נתונה המצדיקה חריגה מהנורמה הכללית. כך לא נהגו במהלך 2012 שרי הפנים והאוצר", אומר עו"ד לין לשרים.
"המגזר העסקי נמצא בשנים האחרונות תחת ביקורת ובחינת יוקר המחיה תוך דרישה של המדינה ושל הציבור להפחתות מחירים. יחד עם זאת, המדינה (ובכלל זה רשויות המקומיות) מאפשרת למונופולים המוחלטים בשליטתה לגבות סכומים נוספים מן המגזר העסקי".
לין הוסיף "אני מודע ללחצים המופעלים היום מצד הרשויות המקומיות להעלות את שיעורי הארנונה בעיקר על המגזר העסקי כאמצעי להגדלות ההכנסות, אולם צריך להבין כי המגזר העסקי, ובעיקר העסקים בתחום המסחר והשירותים, הגיע לשיא כושר הספיגה. העלאות ארנונה נוספות, תפגענה אנושות בחלק גדול מהעסקים".
באיגוד לשכות המסחר דורשים לעצור את מתן האישורים החריגים בשנת 2014 באופן מוחלט, ובמקביל לייסד ועדה מייעצת בשיתוף נציגי המגזר העסקי לשינוי וייעול מנגנון האישורים החריגים. לדעת האיגוד, על הרשויות, בהיותן גוף מונופוליסטי, להתייעל ולשפר את יכולות הגבייה כך שתהיה חלוקת נטל שווה יותר.
