ה מ ג ש ר י ם

במרכז השלטון המקומי פועל פרויקט נפלא שנועד לקדם פתרון סכסוכים המתגלעים ברשויות המקומיות עוד בשלבים הראשונים להתהוות הסכסוך. בכך ניתן לחסוך לרשויות כסף, זמן יקר ומשאבים נוספים הנדרשים במסגרת ההליך המשפטי הקלאסי. המגשרים ברובם הם ראשי עיר מכהנים העושים למען הציבור וראשי עיר לשעבר. אחד מהם הוא ראש עיריית כפר סבא יצחק ולד. רובי נגר, האחראי על הפרויקט, מגשר בעצמו, מאמין כי יש בפרויקט בשורה אמיתית

ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יצחק ולד פועל בפרויקט בהתלהבות לא מוסתרת, בחריצות ובמסירות כמו כל דבר אחר שהוא לוקח על עצמו ‘ספק אם ניתן להביא לסיום הסכסוך ע"י הליך של גישור’… אלה הם ביטויים שנשמעים ע"י שני הצדדים לסכסוך המגיעים לגישור במרכז הגישור של השלטון המקומי, מסביר ולד "כל אחד מהמגושרים מגיע טעון במטען כבד של בטחון בצדקתו וכי יצליח לשכנע כי הוא הצודק ויש לחייב את הצד השני במלוא ערך תביעתו. וראה זה פלא, הליך הגישור מסתיים ברובם המוחלט של התיקים, בהסכמת שני הצדדים לסיכום משותף – על דעתם וביוזמתם הם".

יצחק, מה גרם לך להצטרף לפרויקט?

"לפני מספר שנים התבקשתי ע"י ועדה מוועדות הכנסת, לערוך גישור בין שני ראשי רשויו בנושא שהיה במחלוקת ביניהם. בתום הישיבה הראשונה בה הציג כל אחד מהם את עמדתו, שאלתי את עצמי מה הייתי צריך את הצרה הזאת?! גישור ביניהם נראה בלתי אפשרי. בתום שתי ישיבות נוספות, הגיעו השניים במשותף להסכמה על פתרון לסוגיה שקודם לכן הייתה רוויה בהאשמות, התעצבנות, ריב ונתק ביחסים.
ראשי הרשויות לשעבר הפועלים במסגרת מרכז השלטון המקומי, הקימו זה מכבר – ביוזמתו של צבי אלדרוטי, פורום אשר בין היתר מפעיל מרכז גישור המנוהל ע"י עו"ד מיטל תשובה-וינקלר". 

מי שותף לפרוייקט?

"ראשי הרשויות לשעבר שהוכשרו כמגשרים ונכללים ברשימת המגשרים בהתאם לתקנון בתי המשפט, מנצלים את ניסיונם וכישוריהם ומגשרים ביחד עם אנשי מקצוע מהפקידות הבכירה, עו"ד, מהנדסים ו/או בעלי מקצועות רלבנטיים אחרים – לפי העניין, בתיקים המופנים אל מרכז הגישור של השלטון המקומי, ע"י בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי משפט השלום והמחוזי". 

באיזה נושאים?

"התיקים המופנים לגישור הם כמובן בנושאים שבין האזרח לבין רשות מקומית, אבל ראוי לציין כי תיקים רבים הם בנושאים שונים שאינם קשורים לנושאים מוניציפליים. רובם ככולם של התיקים המובאים לגישור, מסתיימים בהצלחות המגשרים – ראשי הרשויות לשעבר, להביא לסיום הסכסוך. ההצלחות בהגעה להסדרי גישור מעודדות שופטים להעביר עוד ועוד תיקים למרכז לגישור של השלטון המקומי". 

רובי נגר, מנהל מרכז הגישור, עבד בעברו כמנהל אגף לפיקוח וביקורת על הרשויות המקומיות במשרד הפנים ושתי קדנציות כראש מועצת נוף הגליל ו כעביה, טבאש חגאגר’ה. "אני מאמין שמרבית מהמחלוקות והסכסוכים המגיעים לבית המשפט, יכולים לסיים את הסכסוך בזמן קצר יותר והרבה יותר זול כאשר שני הצדדים באים לכדי פתרון באמצעות סיוע מהמגשרים. במרכז יש כ – 30 מגשרים (כעשרים המאושרים לגישור ע"י משרד המשפטים), מתוכם ארבעה ראשי עיר המכהנים כעת. ביניהם, ישראל גל ראש עיריית קריית אונו, שלומי לאנגר – ראש מועצת אורנית בהווה, ראש מועצת כפר שמריהו בעבר, שרגא מילשטיין". 

שלומי לאנגר- ראש מועצת אורנית

ניתן לגשר על סכסוכים

במרכז השלטון המקומי הוקם בשנת 2008 מרכז גישור לפתרון סכסוכים בדרך של הידברות והסכמה כחלופה יעילה ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (להלן: "מרכז גישור השלטון המקומי").

חזון המרכז

פתרון סכסוכים המתגלעים ברשויות המקומיות עוד בשלבים הראשונים להתהוות הסכסוך ובכך לחסוך לרשויות כסף, זמן יקר ומשאבים נוספים הנדרשים במסגרת ההליך המשפטי הקלאסי. מרכז הגישור זוכה להכרה של בתי המשפט כמוסד מקצועי ומוערך המתמחה בפתרון סכסוכים מונציפאליים במינימום זמן ובמקסימום תוצאות, כאשר שני הצדדים יוצאים נשכרים.

בקרב צוות המגשרים ניתן למצוא אנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון במגוון רחב של תחומים ובמיוחד בנושאים מוניציפאליים ואזרחיים, כדוגמת ראשי רשויות לשעבר ובעלי תפקידים בשלטון המקומי (מהנדסים, רואי חשבון, עורכי דין וכיו"ב).
הגישור מתבצע בשיטה של גישור בצמד (CO-MEDIATORS), כאשר ועדת שיבוץ של המרכז מציבה 2 מגשרים עפ"י מומחיותם ובהתאם לנושא הסכסוך.

שרגא מילשטיין  ראש מועצת כפר שמריהו לשעבר

הגישור הינו הליך חוקי המוסדר בסעיף 79ג. לחוק בתי המשפט(נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 והתקנות אשר נתקנו על פיו. הליך הגישור הוא הליך המתקיים רק בהסכמת הצדדים.
הגישור הינו הליך של הידברות ומשא ומתן בין הצדדים באווירה ניטרלית , כאשר לצדדים שליטה מלאה בתהליך ובתוצאותיו תוך שמירה על דיסקרטיות. הגישור מתבסס על הסכמת הצדדים להשתתף בו מראשיתו ועד להסדר המתגבש בסופו. (לצדדים האפשרות בכל עת להפסיק את הליך הגישור).
המגשר מוביל את הצדדים להידברות ישירה ביניהם תוך בירור וחשיפת מחלוקותיהם, רצונותיהם וצרכיהם ובכך מסייע להם להגיע להסדר מספק ומוסכם, אשר יוגש לאישורו של בית המשפט ולמתן תוקף של פסק דין להסדר.
על המגשר מוטלת חובת סודיות בכל הנוגע למידע שנמסר לו במהלך הגישור, הן בין הצדדים בינם לבין עצמם והן כלפי צד שלישי. יתרה מכך, מוטל חיסיון על כל שלביו של הליך הגישור וכתוצאה מכך, במידה ולא יושג הסדר, הדברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא יוכלו לשמש כראיה במשפט.

כך מתבצע התהליך

למרכז צוות מקצועי המטפל בתיק מעת קבלתו ועד לסיום המיוחל וככזה מטפל בכל הפעולות הנלוות הנדרשות, לרבות: פנייה לצדדים וקבלת הסכמתם לגישור, תיאום מועד וקיום הליך הגישור בהתאם לנהלים ולתקנות, ריכוז כתבי בי- דין, שיבוץ מגשרים מקצועיים בעלי ידע וניסיון מוכח בתחום הסכסוך, מעקב ודיווח לבית המשפט אודות תוצאות ההליך – הסכם גישור או לחילופין, החזרת התיק להמשך ההליכים בבית המשפט. כל הפעולות מתבצעות ביעילות ובמקצועיות רבה, תוך חסכון בזמן ובמשאבים נוספים לרשות המקומית.

מקום מפגשי הגישור: מתקיימים לרוב, במשרד הראשי של מרכז הגישור ברח’ הארבעה 19 תל אביב. אך, ישנם מוקדים נוספים המפוזרים ברחבי הארץ, במתקני הרשויות המקומיות, בהתאם לנוחות הצדדים.

עלות הגישור: שעת גישור הינה 400 ₪ בלבד מכל צד המשתתף בהליך הגישור.
עם הגשת ההסכם לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין, בית המשפט נוטה להורות על החזר אגרה.

דוגמאות לסכסוכים המופנים לגישור

סכסוכים כספיים המתגלעים בתוך הרשות: התבררו בהתלחה מספר תביעות כספיות בין הרשות המקומית לספקים (כדוגמת: חברות לעבודות בנייה ברשות, חברות הקמה ואחזקה של גנים). כאשר הסכסוך נפתר בזמן קצר תוך מציאת פתרון שבחלקו תשלום כספי וחלקו יצירת המשך עבודה משותפת.
יישוב סכסוכים בין הרשות לבין מחזיקי נכסים: בגין חיובים שלא שולמו עבור מיסים ושירותים מוניציפאליים כגון: ארנונה, מים, ביוב, אגרות תיעול, היטל סלילת כבישים ועוד.
יישוב סכסוכים בין אזרחים/ תושבים לרשות המקומית: תביעות נזיקין בגין ליקויים בשטחה המוניציפאלי של הרשות המסבים נזק גופני נטען או מהווים לכאורה מפגע תברואה. השנה התבררו במרכז מספר תביעות הנחשבות לשכיחות בגין נפילות וחבלות של הולך רגל עקב ליקויי תשתיות נטענים.
יישוב סכסוכים בין רשויות מקומיות: בגין שירותים שונים שרשויות מספקות האחת לשנייה כגון: שירותי וטרינריה, שירותי חינוך ועוד.
יישוב סכסוכים המתגלעים בין רשויות מקומיות גובלות: סכסוכי גבולות, בקרת רמזורים, פיתוח כביש גובל וכיו"ב.

יהודה גרליץ

תגובות