עלייה במספר החיילות והחיילים הפונים למרכז מהות המטפל בפגיעות מיניות בצה”ל

561 חיילות וחיילים דיווחו ב2013 על פגיעה על רקע מיני, לעומת 511 ב-2012, כך דיווחה היום יועצת הרמטכ”ל לענייני נשים, תא”ל רחל טבת ויזל לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח”כ עליזה לביא 
מבין האירועים 49% היו פיזיים והיתר הטרדות מילוליות. 4% היו מקרי אונס, והשאר סוגי תקיפה ברמות שונות, עד נגיעה ברגל או נשיקה על הלחי, שהחיילת חוותה כהטרדה. כאירוע מילולי נחשבת כל הערה שלא במקומה, סגנון דיבור או שריקה שיש לה הקשר מיני בעיני המוטרד. נרשם גם מקרה בו חיילת שנכנסה למקלחת מצאה שם גבר מתקלח.

כן נרשמו 396 דיווחים על אירועים בנסיבות אזרחיות, כשהמוטרדת הייתה מחוץ למסגרת צבאית. זוהי עלייה גדולה, לעומת 266 אירועי הטרדה של חיילות באזרחות ב-2012. "האפשרות לדווח בצבא נותנת פתח לנפגעות", אומרת יוהל"ן. 9% מהנפגעים הם גברים, לעומת 4% בלבד לפני שנתיים. "לדעתי זה מראה לא על עלייה במספר הנפגעים אלה על עליה במספר הגברים שמרשים לעצמם לפנות למרכז מהות, בשל הזמינות שלו והאנונימיות ובשל אי חובת דיווח למפקדים. מבין קרוב ל-1000 פניות ב2013, חייל אחד בלבד קיבל פרופיל 21 ועזב את הצבא. כל האחרים קיבלו כלים להתמודד ולהמשיך לתפקד בתוך המערכת.

יו"ר הוועדה עליזה לביא: " הטיפול במסגרת הצבא והקלות הבלתי נתפסת של הענישה בשלושת מקרי ההטרדה המינית האחרונים בקרב קצינים בכירים, מטרידים. -לא כדאי להוציא את השיפוט מהצבא? אני רוצה לברך על המסגרת הטיפולית של הצבא, שמחה על השקיפות אבל אני לא רואה בזה סוף פסוק, כשמקבלים נתונים צריך לראות מה לא קיבלנו, הם לא משקפים לחלוטין את מה שנעשה, יש שבוחרות לא להתלונן. הועדה תבקר במרכז מהות לראות ללמוד להכיר על דרך ההכשרה, המקום של המטפלים, מי נמצא בקבע ומי בסדיר, משך ההכשרה, השירות, תחלופת אנשי הצוות, ואשמח לפגוש גם מתלוננות ".

עו"ד קרן בר יהודה, לשכת עורכי הדין: "השקיפות בהצגת הנתונים אינה מובנת מאליה ועל כך ראוי צה"ל לשבח. הנתון המדאיג הוא ש-61% מהפונות למרכז מהות לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בצבא בחרו שלא להגיש תלונה. החוק למניעת הטרדה מינית קובע שהמעסיק חייב לפתוח בברור כשנודע לו על הטרדה. הייתי מצפה שגם כשהחיילת לא מתלוננת, ייפתחו הליכים משמעתיים כנגד המטריד".

יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל רחל טבת ויזל: "הגישה היום טיפולית, כי הייתה תחושה שהמתלוננות לא מגיעות. הבטחנו להן ‘את לא חייבת להגיש תלונה, העיקר בואי לדבר, לקבל עזרה. במקביל אנחנו מטפלים בדרכים מתוחכמות – מכניסים סוכן סמוי של מצ"ח, מרימים טלפון למפקד ואומרים לו ששלוש בנות סיפרו על אווירה מטרידה, תעשה בדק בית".

"אין היום בצה"ל מפקד שמטפל עצמאית בהטרדה מינית ואינו מדווח. אנו מייחסים את העלייה הלא דרמטית במספר הפונות ומדווחות על תקיפה מינית במודעות של החיילות ושל המפקדים".

יועצת הרמטכ"ל תא"ל טבת ויזל דיווחה לוועדה גם על נתוני שירות הנשים בצה"ל והסבירה מהם החסמים המונעים מנשים רבות לשרת שירות קרבי: "לפי חוק שירות ביטחון, אישה יכולה לשרת 3 שנים רק אם היא מתנדבת לתפקיד מסוים. יש תפקידים, כמו בכיפת ברזל, הדורשים הכשרה ארוכה, ומחייבים שרות של שלוש שנים. בתכנון כוח אדם אי אפשר להחליט מראש שבכוח יהיו מחצית נשים, כי זה תלוי במספר המתנדבות".

יו"ר הוועדה עליזה לביא: "המידע אינו מועבר לכל מוסדות החינוך. יש גורם מכוון שמבקש למנוע מבנות דתיות מידע על התאמת מסלולים לבנות דתיות. בנוסף בנות צעירות רבות בוחרות לא לשרת. שיעורן כיום 47%. אי אפשר להאריך שירות נשים ולהתעלם ממספרים גדלים והולכים של בנות שאינן משרתות כלל וההצהרה שלהן היא רק כיסוי".

תגובות