אזרחית ישראלית נאבקת לסלק פסלי פסיכיאטר ממוסדות אקדמיים בגרמניה. קרפלין. הפסיכיאטר אבי ה-DSM, נחשב גם להוגה "תורת הגזע", שהובילה לשואה
הכול התחיל בסרטון תיעודי מצולם, שהועבר לפני כשנה לידי המנכ"לית הצעירה של עמותת מגן לזכויות אנוש, גת מגידו. הסרטון מתעד בין השאר את נשיא איגוד הפסיכיאטריה הגרמני, בנאום התנצלות מפתיע על פשעי הפסיכיאטרים בשואה, במסגרת הכנס השנתי של האיגוד בסוף שנת 2010.
בנאומו מגולל פרופ' שניידר את מעורבותם העמוקה של ראשי הפסיכיאטריה הגרמנית בעיקור ורצח של מאות אלפי ילדים ומבוגרים גרמנים, מטופלים בעלי נכויות נפשיות, שהוגדרו אז כפגומים ונחותים מבחינה גנטית בתוך המוסדות הפסיכיאטריים עצמם עוד לפני המלחמה. בשם האיגוד התנצל שניידר על מה שכינה "אשמתם האישית והמוסדית של הפסיכיאטרים ושל הארגון שייצג אותם" כלפי המוגבלים והיהודים שנספו בשואה. לסיום התייחס גם לסיוע שהושיט איגוד הפסיכיאטריה הגרמני לפושעי המלחמה, חברי האיגוד, כדי להימלט ממשפט צדק.
מראיון נוסף עם אחד היסטוריונים החשובים ביותר לחקר השואה בגרמניה , פרופ' הנס-ולטר שמול, למדה גת כי בשם טוהר הגזע בוצעו בגרמניה במוסדות פסיכיאטריים עוד לפני המלחמה כ- 360,000 ניתוחי עיקור בכפייה לאזרחים עם מוגבלויות נפשיות.
היא נחרדה ללמוד על תכנית "המתת החסד" שבוצעה בהמשך, ושהייתה, למעשה, טבח המוני מאורגן של עשרות אלפי חוסים, מוגבלים ואנשים סיעודיים באמצעות שימוש בגז פחמן חד חמצני רעיל בשישה "מרכזי המתה" ששכנו בתוך מוסדות פסיכיאטריים. בראיון מתוארים גם מרכזי המומחים לילד ולמתבגר הידועים לשמצה, שהוקמו במסווה של מרכזים לאבחון וטיפול בילדים בעלי בעיות התנהגות ולמידה. ה"מומחים" היו נותנים להורים הנחייה להשאיר את הילדים לטיפול, אולם בהמשך הסתבר כי היו אלה מרכזי הרג, בהם הומתו אלפי ילדים ותינוקות גרמניים.
פרופ' שמול מסביר כי: "ברגע שהשיטה של המתת החסד (שיושמה בבתיה"ח הפסיכיאטריים) עבדה באופן מושלם, אם להתבטא בציניות, כיוון שלא כל-כך קל לרצוח עשרות אלפי אנשים ביום אחד… לדעתי העובדה שזה הלך כל-כך חלק שימשה כקטליזאטור, כמניע, למעבר מרדיפה לעבר השמדה המונית של יהודי אירופה. וכך בעקבות הוראה של ה- SS, 92 אנשי צוות של המטה הראשי של תוכנית המתת החסד נשלחו במסגרת מה שכונה "מבצע ריינהארד", למזרח (פולין, למחנות הריכוז)… שם הם הקימו, מנגנון זהה לזה שהכירו ב'תוכנית המתת החסד'…הם הקימו תאי גזים במסווה של מקלחות, הם בנו משרפות מאחורי תאי הגזים…זו הסיבה שהשואה נראית במידה רבה כיישום של תוכנית המתת החסד שהוגדלה פי אלפי מונים. ולכן לא ניתן להפריז באחריותה של תוכנית המתת החסד להיווצרותה של השואה… תוכנית המתת החסד לימים בוצעה בהיקף המוני על היהודים".
בתור ישראלית שסבה וסבתה הוחזקו במחנות ריכוז והשמדה, ובני משפחותיהם נספו בשואה, ראתה גת חשיבות בחשיפת הקשר שבין הפסיכיאטריה הגרמנית לשואה. היא הזמינה את עורכי הסרטון התיעודי לביקור במוזיאון 'יד ושם' בתחילת השנה, שם נפגשו עם הנהלתו, והפקידו את הסרטון שהפיקו בארכיון המוסד. כאשר המשיכה להתעניין בשורשיה הראשוניים של "תורת הגזע", למדה גת כי הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין (1856-1926), היה ללא ספק איש המפתח המרכזי שסלל את הדרך ל'תורת הגזע', והטיף לרעיון העיקור בכפייה. קרפלין גם, נחשב לאבי שיטת הסיווג של מדריך האבחונים הפסיכיאטרי, ה-DSM, כמו כן היה מורו של הפסיכיאטר הנאצי הידוע לשמצה ארנסט רודין, ממייסדי האגודה הגרמנית להיגיינה גזעית ב- 1904 ויועץ לנאצים בנושא הפוליטיקה הגזעית.
בחודש פברואר השנה, במהלך הפגנה בגרמניה, נשאה גת את דגל ישראל מול בית-החולים הפסיכיאטרי במינכן, שאותו ניהל קרפלין במשך עשרים שנה, ושפסלו וכן פורטרט גדול שלו מוצגים בו לראווה. גת מסרה למנהל המוסד העתק של מכתב מפורט שכתבה לנשיא התאחדות הפסיכיאטריה האירופית. בין השאר כתבה: "בזאת אני דורשת בשם כל בני משפחתי וחבריי בישראל, שכל אותות הכבוד, שעדיין מוקדשים לפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין, יבוטלו, היות שקרפלין היה המנטור הראשי ואביה של תורת הגזע ושל העיקור בכפייה. כל אות הוקרה שלו חייב להימסר למרכז התיעוד הנציונל סוציאליסטי של מינכן על מנת שהציבור יוזהר מפני האידיאולוגיה הבלתי אנושית הזו".
