מעולם לא חשדתי שדוקא רגלי תדרוך בטורקיה בימי טאיפ ארדואן. האיש הזה שבשל מוסלמיותו הקיצונית הרס כל חלקה טובה ביחסינו עם הטורקים, מעורר בי חלחלה גם כיום
ובכל זאת, בשל "ההפשרה" שלא נגמרת ביחסים איתו, אמרתי לעצמי: "קום, ורד מהאולימפוס אל העם. אולי אתה טועה"…
וכך, מספר ימים באלניה-אנטליה, אכן שינו במעט את דעתי, אפילו אם לרגע.
כבר בטיסה לשם הבנתי שנפלו דברים. בביקורי הקודמים לא נתקלתי בערביי ישראל כמועמדים לתור את טורקיה. הפעם כמחצית מהמטוס המה חמולות ממש, על נשותיהם וטפם. בתחילה נכנסתי לשוק. בהמשך-האוירה הטובה ניצחה את כל הדיעות הקדומות.
אנטליה השתנתה לטובה מאז ביקוריי מלפני שנים. אפילו הטרמינל החדש, הסדר והניקיון – ממש שבו את ליבי. ניתן לומר: הלוואי עלינו.
בכל מקום באנטליה-תנופת בניה מודרנית, דומה שאפילו אזורים שונים בה יפים משלנו. הצבע האדום-אוקר שולט בכל מקום.
אדריכלות עם המון דמיון, כל בית שונה. העיר אנטליה, כבר בת מיליון תושבים:
המדריך-חוסאי, טורקי דובר עברית רהוטה, עובד עם "קשרי תעופה", בא וסיפר לנו שקשה מאד בטורקיה. הדלק 10 שקל, 140 משכורות לדירה, לא לוילה, אבל לכל ילד-יש אייפון 5. מזכיר משהו? אז ההבדל הוא שבטורקיה משכורת ממוצעת הנה 500 דולר. אני מצאתי דלק ב 8 ₪ לא ב 10, אבל לטורקי שמרויח בממוצע כ 40% מאשר פה- 8 ₪ לליטר זה קשה קשה…
לכן אין פקקים בדרכים. קונים הכל ב 60 תשלומים. המדריך אמר שבגלל המשכונים בבנקים – הזוגות לא ממש מתגרשים. לא שלא רומים. לא יכולים…
ואגב, שלא כמו פעם-אין הרבה הבלטה לנוכחות הישראלית ברחובות. הטורקים מנומסים, אבל לא מתלהבים כמו פעם.
פעם, כשהגענו בראש-השנה לטורקיה, מוכר "הבייגלה-שומשום" צעק לנו: "בייגלה כשר לפסח"…וכאמור זה היה בראש-השנה. כיום, זה לא קורה.
שאלתי על נדידת העמים מסוריה לטורקיה. אחד זרק 2 מיליון, השלישי חצי מיליון, אבל השני זרק רק מיליון. האמת כמובן אי שם באמצע.
הנה, אומר לי אחד המלצרים – "עובד כאן סורי מהצבא של אסד, שחטף 3 כדורים וברח לטורקיה מסוריה, ונותח לפני כשנה".
מייד מתחילה התרוצצות, השני מאשר, השלישי גם כן, ומגיע הבחור. ללא היסוס פותח חולצה ומראה לי עיקבות הכדורים שחטף. יש לי הוכחה. הוא הרשה לי לצלם, אחרי דקותיים נבהל קצת, וביקש ש"אקפד-אחתוך " את ראשו. בתמונה כמובן…ואני מבין לליבו, וזו התוצאה:
דומה שבמישור היום יומי – הטורקים לא מתרגשים מארדואן. עושים מה שבראש שלהם, כולל תצוגות מעילים ואופנה:
וחוץ מזה המון תיירים מרוסיה-גרמניה-הולנד וקצת אנגליה – כולל הילדים. רצ"ב דוגמית מילדה רוסיה ששבתה את ליבי:
נוף, המון נוף. מים, המון מים, חם בדיוק כמו שכאן. אך נוף קסום – לא חסר.
סיכום שלי: לתייר הישראלי דבר לא חסר גם בתקופת הרודנות הנוכחית, האפלה. עסקים קודמים לאידאולוגיה. אז חזרתי במטוס שוב עם המון בני דודים משלנו, ושום דבר דרמטי-לא קרה. רק צחוקים.
מאת: מרק בריל, ימנמן ששבר עקרונות.
