חבר המועצה בכפר סבא לשעבר – גיא בן גל: “בקדנציה הקודמת סיעת הירוקים הגישה הצעות רבות לשיפור ושדרוג השקיפות בעבודתה של עיריית כפר סבא. נותרו אפיקים רבים של מידע אשר טרם הונגשו לציבור, שניתן להפכם לשקופים ונגישים באופן מיידי אך משום מה העירייה אינה פועלת לפרסמם”
עוד עולה מהדו"ח כי 84% מהרשויות נמנעות מלפרסם את תקציב העירייה בפורמט נגיש לציבור. על פי הדו"ח: העירייה השקופה ביותר היא ראשון לציון שזוכה בניקוד של 79.5 במדד השקיפות, אחריה תל-אביב ( עם ציון 78), ירושלים (75) חיפה וחולון (72.5). את הרשימה סוגרות בית"ר עלית (20.5) וצפת (17.5)
לדברי יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל מיכה לינדנשטראוס: "פרשיות השחיתות האחרונות מהוות תמרור אזהרה ומחייבות את הממשלה והשלטון המקומי לאמץ כלים אפקטיביים כדי לעצור את הסכנות שבהתגברות מקרי השחיתות".
על רקע פרשות השחיתות בשלטון המקומי, ובראשן פרשת הולילנד שהגיעה לסיומה לפני שבועיים, דו"ח שמפרסמת היום עמותת ‘שקיפות בינלאומית ישראל’ מציג תמונה עגומה בקרב רשויות מקומיות רבות המתנהלות עדיין בחוסר שקיפות.
לפי דו"ח שקיפות הרשויות המקומיות לשנת 2013, 94% מהרשויות אינן מפרסמות פרוטוקולים הנוגעים למכרזי העירייה, ו-84% מהן אינן מפרסמות את הדוחות הכספיים שלהן באופן מלא לשנת 2011 (מאזן +דוח רווח והפסד ). בנוסף, שקיפות הנוגעת למידע הסביבתי מצטיירת כבעייתית אף היא, כאשר 96% מהרשויות אינן מפרסמות מידע בנוגע לזיהום קרקע, ו-29% מהן בלבד מספקות מידע על תוצאות מדידת איכות האוויר.
הדו"ח, המתפרסם כבר השנה החמישית, בודק את מידת השקיפות בקרב 48 רשויות מקומיות על פי נגישות וזמינות המידע באתרי האינטרנט שלהן בנושאים שונים. בדיקת אתרי האינטרנט התבצעה בין החודשים מאי- יוני בשנת 2013. הדירוג נקבע על פי 12 נושאים עיקריים ביניהם: מידע סביבתי, מענקים ותמיכות, ישיבות מועצה, תכנון ובניה וכספים.
בחישוב סך כל הקריטריונים שנבדקו, ומתוך 48 הרשויות שנבדקו, נמצא כי ראשון לציון קיבלה את הציון הגבוה ביותר (79.5), לאחריה תל-אביב (בציון 78), ירושלים (75) ועיריות חיפה וחולון עם הציון 72.5 כל אחת, מתוך 101 נקודות אפשריות. מן העבר השני נמצאות צפת עם הציון הנמוך ביותר (17.5) לאחריה בית"ר עילית (20.5) ובמקום השלישי מהסוף נצרת עילית (27).
לא חושפים את התקציב, לא חושפים פרוטוקולים של מכרזים
חלוקת 12 הנושאים שנבדקו בהתאם למידת השקיפות מראה כי הנושאים הבעייתיים ביותר הם בפרסום מידע סביבתי, מכרזי תשתית וכספים. בשלושת הנושאים הללו הרשויות המקומיות זכו לציונים הנמוכים ביותר. לעומת זאת, הנושאים לגביהם הרשויות מתנהלות באופן השקוף ביותר הם: פרטי התקשרות עם הרשות וארנונה. הנושאים הזוכים לרמת שקיפות בינונית הם: דו"חות מבקר העיריה, ישיבות מועצת העיר ותכנון ובניה.
בנושאי תקציב וכספים, רק 16% מהרשויות פרסמו את התקציב (לשנת 2012) בפורמט אקסל נגיש, ביניהן ראשון לציון, רחובות ורעננה. רק 10% מהרשויות פרסמו את נתוני חמשת מקבלי השכר הגבוהים ביותר בעירייה לשנת 2011, ביניהן אילת, בת ים וראשון לציון. בנוסף, במרבית העיריות, הפרוטוקולים של דיוני ועדת התקציב בוועדת הכספים אינם שקופים לציבור, כאשר בשבע רשויות (15%) בלבד נמצאה עדות לפרסום פרוטוקולים כאלה באתר האינטרנט שלהם כגון גבעת שמואל, חדרה וירושלים. יש לציין כי כל אלו הם נתונים שאינם מחויבים על פי חוק חופש המידע אך ראוי שיתפרסמו.
בנושא מכרזי תשתיות, שלוש רשויות בסך הכול פרסמו את הפרוטוקולים של ועדת המכרזים, בכלל זה ברשויות בני ברק, ירושלים ותל אביב. 94% מהרשויות לעומת זאת אינן מפרסמות את הפרוטוקולים כלל. בנוגע לפרסום תוצאות המכרזים (בנפרד מפרוטוקול הוועדה) "נמצאה עדות" למידע זה כפי שמציין הדו"ח ב-9 רשויות בלבד (כ-19%), ביניהן אופקים, באר שבע, בת ים, חולון, ירושלים, קריית מלאכי. הסיבה לכך שהדו"ח מתייחס לממצאים כ’עדות בלבד’ היא העובדה שברוב הרשויות המידע מאד לא נגיש. בנוסף, רק 18 עיריות (37%) מתוך 48 עיריות פרסמו את הקריטריונים הנדרשים לעמידה בתנאי המכרז.
לדברי מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל ישראל עו"ד גליה שגיא : "נושא המכרזים מהווה מקור סכנה למקרי שחיתות ברשויות המקומיות, בשל פוטנציאל הרווח הקיים בו לבעלי אינטרסים. שקיפות במכרזים ובתוצאותיהם הינה אחד הכלים העיקריים לצמצום סיכוני השחיתות. ממצאי המדד מצביעים על עומק הבעיה: רק רשות אחת (ראשל"צ) קיבלה ציון של 80% בפרק זה, וכל שאר הרשויות קיבלו ציון של 60% ומטה. אנו מצפים, בנוסף, כי הרשות מקומית תפרסם גם את החוזה שנחתם ולא רק את תוצאות המכרז".
לדברי יו"ר העמותה ומבקר המדינה בדימוס מיכה לינדנשטראוס: " בשנים האחרונות אנו עדים לפרשיות רבות הכוללות חשדות ואף כתבי אישום שהוגשו בנושאי שוחד והפרת אמונים בשלטון המקומי וקיים חשש אמתי מפני פגיעה מהותית באמון הציבור במערך השלטון המקומי. הפרשיות האלו מהוות תמרור אזהרה ומחייבות את הממשלה והשלטון המקומי לאמץ כלים אפקטיביים כדי לעצור את הסכנה שבהתגברות מקרי השחיתות. אחד הכלים המרכזיים, הזמינים והזולים ביותר להפחתת סיכוני השחיתות הוא הגברת השקיפות. אנו קוראים לראשי הרשויות להפיק לקחים מהדו"ח וליישם את המלצותיו באופן מידי לטובת ציבור הבוחרים".
חבר המועצה בכפר סבא לשעבר – גיא בן גל: "בקדנציה הקודמת סיעת הירוקים הגישה הצעות רבות לשיפור ושדרוג השקיפות בעבודתה של עיריית כפר סבא. בעקבות הצעות לסדר אותם הגשנו, ישיבות המועצה מצולמות, הפרוטוקולים מופיעים באתר העירייה, ומידע חשוב הפך לנגיש לציבור. במובן זה חצי הכוס המלאה היא שהדירוג של כפר סבא במדד השקיפות עלה והיא ממוקמת מעל ערי השרון האחרות. חצי הכוס הריקה היא שנותרו אפיקים רבים של מידע אשר טרם הונגשו לציבור, שניתן להפכם לשקופים ונגישים באופן מיידי אך משום מה העירייה אינה פועלת לפרסמם (כגון: העדר פרסום מלא של הגופים הזוכים לתמיכה כספית מהעירייה, העדר פרסום של מועדי ישיבות מועצת העיר, העדר פרוטוקולים של ועדת מכרזים וועדת רכש, אין פרסום מלא של תכניות בניה ומידע תכנוני בשפה ברורה ורהוטה, חסרים דו"חות של סקרי קרקע ודו"חות מסכמים של זיהום אויר ומדידות ריח, העדר פרסום של דו"חות שנתיים של חברות עירוניות). נשאלת השאלה מדוע העירייה אינה פועלת להכנסת פרוטוקולים של ועדת מכרזים או מידע תכנוני מלא – האם יש לה אינטרס להסתיר דווקא מידע זה מהציבור?"
