יצחק הוא בן הזקונים מבין עשרת הילדים במשפחת אהרון שעלו בשנת 84′ במסגרת “מבצע משה”. לדבריו, יש יתרון בכך שהוא עצמו בן הקהילה האתיופית כיוון שבקהילה האתיופית יש קודים תרבותיים וניואנסים שרק בני הקהילה מזהים אותם
רו"ח יצחק אהרון, 34, מונה למנהל מוקד היזמות הארצי ליוצאי אתיופיה, הפועל במט"י נתניה. אהרון, רואה חשבון בהכשרתו, רצה לצאת לדרך חדשה ולהקים משרד עצמאי, לא תיאר לעצמו שיימצא את עצמו בתוך מספר חודשים כמי שמסייע לעידוד, קידום וטיפוח היזמות בקרב הקהילה ממנה צמח.

אהרון מספר "לאחר שלוש שנים שבהם עבדתי במשרד רואי החשבון ברייטמן אלמגור זוהר בחטיבת הביקורת של המשרד, החלטתי לצאת לדרך עצמאית יחד עם עוד חבר. התחלנו להכין את התשתית למשרד קטן. אלא שאז הציעה לי אשתי, כלכלנית במקצועה, להגיש מועמדות לניהול מוקד היזמות הארצי ליוצאי אתיופיה במסגרת מט"י נתניה. במקור, הוצע לה, להגיש מועמדות, אבל היא חשבה שדווקא אני יכול להתאים לזה מאוד."

כך, תוך זמן קצר החל יצחק לנהל את מוקד היזמות הארצי ליוצאי אתיופיה הפועל במט"י נתניה, במימון משרד העלייה והקליטה. במוקד פועלים שבעה יועצים עסקיים יוצאי אתיופיה, אף הם, שמטרתם להכשיר יזמים ולייעץ לעסקים המנוהלים על-ידי יוצאי המגזר.
בתפקיד החדש, כך מספר רו"ח אהרון, הוא אחראי על נושא היזמות בלמעלה מ-20 ערים, שבהם ישנו ריכוז של יוצאי אתיופיה, מצפון הארץ (קרית שמונה) ועד הדרום (דימונה). "השבוע שלי מורכב מפגישות עם יועצים עסקיים, הדרכת קורסים ליזמים ובעלי עסקים, ביקורים בעסקים שקמו ואפילו פגישות ראשוניות עם יזמים חדשים", המטרה היא לתת מענה ליוצאי אתיופיה, מהרעיון הראשוני של היזם ועד הקמת העסק, אנחנו נלווה את כל התהליך היזמי.

יצחק הוא בן הזקונים מבין עשרת הילדים במשפחת אהרון שעלו בשנת 84′ במסגרת "מבצע משה". לדבריו, יש יתרון בכך שהוא עצמו בן הקהילה האתיופית כיוון שבקהילה האתיופית יש קודים תרבותיים וניואנסים שרק בני הקהילה מזהים אותם, מעין שפה לא כתובה, ובכך יש לו יתרון ביכולת להבין ולנתח את היזמים ובעלי העסקים אתם הוא עובד.

הוא מספר כי המוקד סייע במהלך השנים האחרונות לכ- 600 עסקים של יוצאי אתיופיה, וממשיך להעניק להם ליווי שוטף, להיות איתם בקשר, לקיים מפגשי "נטוורקינג" ושיתופי פעולה. רו"ח אהרון מסביר "אנחנו פועלים כדי להרחיב את העסק ולתת עוגן ליוצאי אתיופיה. במסגרת הזו אנחנו מקיימים שיתופי פעולה פורים עם הקרנות והעמותות המבקשות לסייע ליוצאי אתיופיה, בין אם המדובר בהנגשת מידע, מתן הלוואות או הוצאה לפועל של פעילויות שונות". עוד מדגיש רו"ח אהרון כי "היזמות העסקית היא מפתח חשוב לחיבור בין יוצאי אתיופיה לחברה הישראלית".

רו"ח אהרון מספר כי לאחרונה נעשתה בדיקה של עסקים בקרב יוצאי אתיופיה, . על פי הבדיקה "אנו רואים כי עד שנת 2012 עיקר העסקים היו בתחום המזון היבש, תבלינים, מוצרים טבעיים וקצת בתחום הטיפוח, ספרות ושירותים לקהילה עצמה. לאחר 2012, זיהינו מגמה של הרבה יוצאי אתיופיה שמקימים עסקים שפונים לכלל האוכלוסייה בתחומי המזון, מסעדנות, וגם קצת בתחום ההייטק, פיתוח אתרי אינטרנט ועוד". לטענתו ישנם שני גורמים מכריעים: הראשון הוא היצע- חשוב לנסות להיפתח לגורמים שונים. הגורם השני הוא המימון- הרבה צעירים עד גיל 30 שספגו את המנטליות הישראלית (ביה"ס, תיכון, צבא..) ורוצים להקים עסק, נקלעו למצוקה תזרימית, ואז עוזרים להם בגיוס הלוואות למימון.

רו"ח מספר כי בחמש השנים האחרונות מט"י נתניה קיים גם קורס להכשרת יועצים עסקיים יוצאי אתיופיה. הוא מסביר "המטרה היא להכשיר יועצים עסקיים שיתנו מענה ליזמים הפונים, ולתת ליזמים עוד מקצוע שיוכלו להתפתח אליו". בנוסף, מקיים המוקד סדנאות וקורסים בכל הקשור ליזמות עסקית ובהם גם קורס "ייבוא –יצוא". אהרון מספר כי חשוב להם מאוד לפתח שיתופי פעולה עם גורמים שונים כמו גם עם שגרירות אתיופיה בישראל בנושא מתאמי סחר חוץ. הכוונה היא להכשרת קבוצה של יוצאי אתיופיה, שיוכלו ללוות חברות ישראליות במסחר עם אתיופיה.

לדברי צביקה רובינשטיין, מנכ"ל מט"י נתניה במסגרתו פועל המוקד, מטרתו העיקרית של המוקד היא לפתח תעסוקה עצמאית ויזמות עסקית בקרב קהילת יוצאי אתיופיה מתוך הכרה בעובדה כי ערוצים אלה חשובים לביסוסה הכלכלי והחברתי. רובינשטיין "המוקד הארצי חושף את נושא היזמות העסקית בפני הקהילה, מלווה יזמים פוטנציאליים ומסייע בחיזוק בעלי עסקים קיימים". לדבריו, פעילות זו נעשית תוך התאמת "ארגז כלים" עסקי לצרכי הקהילה, תרבותה ומאפייניה. בשונה מהעבר, הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה, רואה ביזמות העסקית כאפיק מעשי לפיתוח אישי וכלכלי. שיעור האקדמאיים יוצאי אתיופיה שפונים לאפיק היזמות העסקית עומד על 13% בהשוואה לממוצע של 5% בקרב האוכלוסייה הכללית של יוצאי אתיופיה (עפ"י נתונים של מכון ברוקדייל".

לא רק רו"ח אהרון "התאהב" בתחום היזמות, הוא מספר כי גם ההורים שלו עוקבים אחרי פועלו ותומכים במה שהוא עושה. הם בעיקר שמחים, הוא מספר, שהוא עושה משהו עם "נשמה טובה". לסיום, חשוב ליצחק להדגיש כי כל תהליך היזמות הוא משהו שצריך לעודד ולדחוף כמה שיותר.