צילום “סלפי” הפך להיט. לא צריך אף אחד שיצלם. אפשר לבד. העניין הוא, שכולנו מצלמים החוצה. כמעט אף פעם לא פנימה, “סלפי” אמיתי כזה…

לא פעם אנחנו משדרגים את הסלולרי, רק בשביל המצלמה הטובה יותר שיש בדגם החדש. כל השאר פחות חשוב. ואז, מצלמים, מתעדים וכמובן משתפים. משתפים בעובדות, במראות, בהוכחות, אך כמעט לא ברגשות, בזיכרונות שעולים, או הס מלומר, גילויים ותובנות על עצמנו…

"סלפי פנימה" מקפל בתוכו סיכון. הוא הופך אותנו לחשופים יותר ופגיעים יותר. עם זאת, הוא גם מאפשר לנו צמיחה והרחבה של אישיותנו, כאשר נבחר להתמודד עם התמונות שנצלם אי שם פנימה.

"סלפי פנימה" הוא בסך הכל ביטוי שצץ במוחי לאחר שעייף מעט מהמושג השחוק "התבוננות עצמית". "סלפי פנימה" הוא התבוננות על התפיסות והאמונות שלי, הדעות הקדומות והעמדות השונות בהן אני מחזיק, הערכים והאידיאולוגיה לפיהם אני פועל, כמו גם על התנהגויות שכיחות ופעולות אוטומטיות.

במהות דבר לא השתנה. היכולת לעשות "סלפי" אל תוך עצמנו, עדיין מהווה בסיס לקיומה של כל מערכת יחסים טובה. לרובנו יש נטייה לראות מומים ופגמים בהתנהגות ובהתנהלות של האחרים סביבנו ומעט מדי אנו עוצרים ל"סלפי" ובודקים מה באשר לנו ולאורחותינו…
"הפוסל – במומו פוסל" אמרו חז"ל ושלחו אותנו ל"סלפי פנימה". מהם הערכים המרכזיים והמובילים בחיינו? האם באמת האופן בו אנחנו פועלים ומתנהלים, מבטא אותם?

אנו הרי ממהרים להבחין מתי מי שסביבנו "אינו בסדר" ונוטים לשפוט ולבקר. אך רגע לפני, אולי כדאי שנעצור רגע ל"סלפי", מה שלא קרה בסיפורם של האופה והחלבן.
"האופה והחלבן":

הודעה קצרה נתלתה עד דלת ביתו של החלבן: "הינך מוזמן למשפט ביום שלישי הקרוב!" החלבן התמים והישר היה נסער. הוא לא ידע מדוע מזמינים אותו. הוא הרי מעולם לא עשה דבר אשר בגינו הוא עלול להיות מוזמן לבית המשפט.
האופה, לעומתו, ידע גם ידע. מזה זמן עלה בו החשד שגושי החמאה של 1 ק"ג, שהוא קונה מהחלבן, שוקלים פחות. כשבדק, מצא שאכן הם שוקלים פחות מקילוגרם.
האופה הנזעם החליט ללא היסוס לתבוע את החלבן בגין רמאות. הוא הרי משלם עבור המשקל המלא…
החלבן הגיע לבית המשפט רועד ונפחד. השופט פתח את הדיון ואמר לחלבן כי הוא מניח שיש במחלבה שלו משקל. החלבן השיב שיש לו משקל מאזניים, אך המשקולות אבדו.

"וכיצד אתה יודע שגוש החמאה אשר אתה מוכר לאופה, אכן שוקל 1 ק"ג?" שאל השופט. השיב החלבן בתמימות: "פשוט מאוד. כל בוקר אני קונה מהאופה כיכר לחם אשר שוקלת 1 ק"ג. את כיכר הלחם הזו אני מניח על המאזניים ולפיה חותך עבור האופה את גוש החמאה, כך שייצא בדיוק קילוגרם אחד…"

"אתה בעצם אומר לנו, שכמות החמאה שאתה נותן שווה למשקל הכיכר שהאופה נותן לך", אמר השופט.
"בדיוק כך, כבודו", אמר החלבן, בעוד פניו של האופה עוטים סומק של בושה.
כדברי חז"ל "נאה דורש – נאה מקיים".

"סלפי פנימה" הוא דרך חיים. התבוננות משתלמת רק כאשר היא מלווה בבחירה להתייחס ברצינות ל’תמונות שצולמו’. משמע, לבדוק, להעמיק ולחקור ולהתחיל את השינוי בתוך עצמנו.

היכולת להתבוננות קיימת אצל כולנו, אך לא במידה שווה. זוהי יכולת שצריך ללמוד לפתח אותה. במצבים שונים אנחנו זקוקים לאדם נוסף, או איש מקצוע, כדי להבין ולפענח את התמונות שראינו.

אני רואה בסיפוק את התהליכים המרתקים שעוברים המטופלים שלי, כאשר אנו מעבדים את התמונות העצמיות שלהם. אני בעיקר נרגשת שוב ושוב, לשמוע מהם כיצד התוצרים והתוצאות של ההתבוננות העצמית, באים לידי ביטוי בחייהם וכמה דברים משתפרים בשל כך במערכות היחסים השונות שיש להם.

בחירות שאנו עושים והחלטות שאנו מקבלים, מתבססות על אוסף נתונים כלשהו שיש בידינו. "סלפי פנימה" מגדיל ומעשיר את המאגר בנתונים משמעותיים מאוד, כך שגדל הסיכוי שבחירותינו ותגובותינו יהיו מדוייקות יותר. ברוב המקרים גם ‘מפלס המתח’ התוך אישי והבינאישי – יירד ולכך יש השפעה על תחושת ההרמוניה הכללית.

תמר צ’יש M.A. – פסיכותרפיסטית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית במרכז כפ"ס וברמת-אביב לטיפול וייעוץ אישי וזוגי מפגשי "טנדו" ייחודיים קצרי מועד לזוגות, הדרכה ממוקדת למטפלים ומחנכים בעבודה עם טכניקות הבעתיות בטיפול ובהוראה.

טל’: 052-5054204, מייל: tamarachass@gmail.com