הצטיידו בכוס סודה קרירה וקבלו את כל מה שרציתם לדעת על המשקה הכי תוסס שיש, מאלף ועד תו:

הקיץ אוטוטו מגיע, אבל בישראל החמימה השמש לא באמת עזבה אותנו גם בחורף. עוד מעט יצטרפו אליה לחות ועומסי חום, שיביאו איתם בגדי קיץ קצרצרים, נהירה לים, אבטיח צונן וכוס משקה תוסס ביד. מאז שהיינו קטנים הפצירו בנו לשתות הרבה בקיץ, כדי למנוע התייבשות, אבל לרובנו קצת קשה לעמוד במכסה המומלצת של 12 כוסות מים בכל יום. זו הסיבה אולי שהסודה הקופצנית תפסה מקום כל כך מרכזי בקיץ הישראלי. היא קרה, בעלת טעם מיוחד ועם כל כך הרבה טעמים שאפשר להוסיף לה – היא גם מאוד מגוונת והופכת את משימת 12 הכוסות ביום למענגת. לקראת הקיץ ובואה המבורך של הסודה, אנו מגישים לכם את מילון הסודה השלם
אנגליה – ככל הנראה, הממלכה הבריטית היא המחזיקה בתואר ההיסטורי 'ממציאת הסודה'. המדען האנגלי ג'וזף פריסטלי היה הראשון שמצא שיטה להמיס פחמן דו-חמצני במים, כאשר הניח קערת מים מעל מיכל בירה במבשלת בירה מקומית בעיר לידס. המים בקערה היו טעימים במיוחד, ולכן הציע את התערובת הזו לחבריו כמשקה מרענן. כמעט במקביל, הכימאי הבריטי טוברן ברגמן המציא באופן עצמאי תהליך דומה ליצירת מי סודה. הוא ניסה להפיק מחדש מי מעיינות תוססים באופן טבעי, שנחשבו בשעתו כיעילים לבריאות. אבל פריסטלי היה הראשון שתכנן מתקן להכנת מים מבעבעים עם פחמן דו-חמצני, ועל המצאה זו קיבל בשנת 1773 מדליה מהחברה הבריטית המלכותית.

ב
ועות – בין אם אתם אוהבים הרבה בועות, או מעט, גדולות או קטנות ועדינות, זו לא סודה בלי בועות. הבועות בסודה נוצרות מבעבוע של פחמן דו-חמצני המומס במים, היוצר את הטעם המיוחד של הסודה והופך את המים הרגילים לקופצים.

גזוז היה המשקה הקל של שנות השבעים העליזות. הוא היה נמכר בקיוסקים, והכיל סירופ בטעם פירות שונים והרבה סודה. צעירים היו יוצאים לדייטים על כוס גזוז בטעם פטל או לימון, והמשקה הצבעוני היה כה פופולרי – עד שדני סנדרסון, גידי גוב ומזי כהן קראו כך ללהקה שלהם. להקת "גזוז" הוציאה הרבה להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, בהם: "תשע בכיכר", "היא לא תדע", "אמא ודני", "ציפי פרימו", "רוני", ו"מילים יפות".

דל קלוריות – עם בגדי הים, המכנסונים והגופיות הצמודות, לא פלא שהשאלה הכי נפוצה בקיץ היא "זה משמין"?, אז הנה חדשות טובות: הערך התזונתי של סודה הוא כמו מים. כלומר – בסודה אין קלוריות! כאשר מוסיפים לסודה טעמים, היא מקבלת את הקלוריות של הסירופ, אבל גם פה יש חדשות טובות: השתמשו בסירופים דלי קלוריות המכילים פחות סוכר, ולא תצטרכו לדאוג לבגדי הים, למכנסונים ולגופיות הצמודות.

הגזה – פעולת הכנסת הפחמן הדו-חמצני למים והפיכתם לסודה.

וודקה סודה – משקה קלאסי המשלב את הוודקה האלכוהולית עם הסודה התוססת. הברמן שלנו ממליץ להוסיף קרח גרוס ופלח לימון, ולהתרענן על שפת הבריכה.

ז
רם מים – תחילתה של כל סודה היא בזרם מים צלולים. אצלנו מוסיפים למים גזים, אבל מקומות רבים בעולם התברכו במי מעיינות מינרליים מוגזים, הנובעים כך מהאדמה. יש הסבורים שלמעיינות הסודה יש סגולות רפואיות רבות לשותה מהם. בעולם נהוג גם לציין על בקבוקי המים המינרלים האם הם מוגזים או לא. שימו לב לכך גם כשאתם מזמינים מים מינרליים במסעדה בחו"ל.

חתונות וחגים – בימים שהגזוז היה הלהיט התורן, חיפשו כולם כיצד להביא את המשקה המרענן מהקיוסק לתוך הבית. סיפולוקס, המכשיר הביתי הראשון להכנת סודה, נחשב לחלק בלתי נפרד מהמטבח הביתי בישראל במשך שלושה עשורים, והיה המתנה הנפוצה ביותר לחתונה. היום, הסודהסטרים הוא המתנה הנחשקת ביותר בחגים ראש השנה ופסח בישראל, ובחג המולד בחו"ל.

טעמים – באמצעות סירופים בעשרות טעמים שונים אפשר להפוך את המטבח הביתי למפעל לייצור משקאות תוססים. הכנסת תמציות הטעם למי הסודה מאפשרת לכל אחד ליצור את המשקה התוסס שלו בבית, בדיוק כמו שהוא אוהב: לשלוט במתיקות ובטעם, לגוון מבלי להתחייב לשישיית בקבוקים באותו הטעם ולהגיש לאורחים ולילדים "מיץ קופץ" בשלל טעמים. ויש גם טעם ישראלי: סירופ בטעם משמש, שנמכר רק בארץ, ומחזיר אותנו לימי הקיץ. יכול להיות שהפופולריות שלו נעוצה בגעגועים לעונת המשמשים, הנחשבת לקצרה במיוחד.

ישראל הקטנה היא מעצמה עולמית בסודה. סודהסטרים הישראלית היא היצרן והספק הגדול ביותר בעולם של מערכות להכנת משקאות מוגזים בבית ומייצגת את ישראל בעולם בגאווה רבה, עם מעל 5 מיליון איש ב- 45 מדינות ברחבי העולם השותים מגוון משקאות קלים ותוססים בהכנה ביתית.

כוס סודה – פעם, לפני שהסודה הגיעה אלינו הביתה בבקבוקים, היו מוכרים אותה בכוסות בקיוסקים, אבל לא רק. בארה"ב, למשל, נמכרו מי-סודה מברזים בבתי-מרקחת! היום כבר יודעים שבקבוקי הפלסטיק מזהמים את כדור הארץ ושצריך שרירים כדי לסחוב אותם מהסופר, אז חזרנו שוב לצרוך סודה בכוסות, הפעם מהמכשיר הביתי. רטרו תמיד היה באופנה.

לא רק משקה – למי הסודה שימושים שונים שהופכים אותם ליותר ממשקה קל. ביפן, לדוגמה, נוהגות הנשים לשטוף את הפנים עם מי סודה על מנת לשמור על העור צעיר יותר. מי סודה ידועים ביכולתם להסיר כתמים, ויש להם שימושים גם בבישול ואפיה.

משקאות קלים ומוגזים – שוק המשקאות הקלים מגלגל בישראל כ- 4.5 מיליארד שקל ומוכיח עד כמה אנחנו אוהבים משקאות קלים ומתוקים: הם מרעננים, טעימים וגורמים לנו לשתות יותר ולהכניס יותר מים לגוף. משקה קל עשוי בדרך כלל ממים וחומרי טעם, וחלק ניכר מהמשקאות הקלים הם משקאות מוגזים.

נ
וסטלגיה – אחרי שקראתם על הגזוז והסיפולוקס, בטח הבנתם עד כמה הסודה מעוררת נוסטלגיה. ככה זה, אנחנו תמיד מתגעגעים לטעם של פעם. כל כך מתגעגעים, עד שבקיוסקים מגישים היום גזוז הקרוי "טעם של פעם".

ס
קרלט ג'והנסון – השחקנית ההוליוודית הפכה בלילה אחד לפנים של הפטריוטיות הישראלית כשנבחרה להיות הפרזנטורית הראשונה אי-פעם של סודהסטרים. ג'והנסון ידועה כבעלת מודעות סביבתית ואג'נדה ירוקה, ומעידה על עצמה שעוד מילדותה אהבה משקאות תוססים.

עלות – מה יותר זול מלמזוג מי ברז ולהוסיף להם גזים וסירופ לטעם? בשוק ישנם היום מכשירים שונים להכנת סודה, בטווחי מחיר שונים, שמשתלמים יותר מלקנות שישיית בקבוקי סודה מהסופרמרקט. כאשר בוחרים מכשיר להכנת סודה בבית, חשוב לבדוק את מחירו של ליטר סודה מוכנה. על מנת לחסוך בעלויות מומלץ לרכוש מכשיר שלא דורש חשמל, לא תופס מקום על השיש ולא מכביד על הארנק מדי חודש.

פחמן דו-חמצני הוא גז המורכב מפחמן וחמצן, אשר התגלה בתחילת המאה ה-17 על-ידי הכימאי והרופא הפלמי ואן הלמונט. גילוי זה הוביל מאתיים שנה מאוחר יותר ליצירת משקאות מבעבעים מלאכותיים.

צליל – תססססס…. הסאונד הייחודי הנשמע בכל פעם שנפתח בקבוק סודה. אי אפשר לטעות בצליל.

קולה – טעם הסודה האהוב ביותר בישראל. עם יותר קלוריות או פחות, עם קפאין, לימון או דובדבן, הרבה חברות מייצרות משקה בטעם קרמל. המשקה נקרא על שם אגוזי הקולה, שבעבר היה מרכיב חיוני במשקה כמקור לקפאין, בנוסף לעלי הקוקה בהם משתמשים כחומרי טעם. סביב משקה הקולה נקשרו סיפורים ומיתוסים רבים, ממתכונים סודיים השמורים בכספת ועד לחומצה שיכולה להמיס את השיניים במשך הלילה.

רוויה – צמאים? לא מיץ פרי, לא תה קר וגם לא בירה מרווים את הצימאון. רק סודה. או מים. כל היתר דווקא גורמים לתחושת צמא, השתנה מוגברת, ריכוז כמויות מיותרות של מלחים בגוף והתייבשות. כשאתם צמאים, פשוט תקחו כוס סודה צוננת, ו… לרוויה!

שם – אז איך קוראים לסודה? לסודה היו מספר כינויים במהלך השנים. עד מלחמת העולם השנייה היא נקראה מי סודה. בשנות החמישים החלו לקרוא לסודה בשמות חדשים: sparkling water (מים מפעפעים או מרצדים) וכן "מי סלצר". מקורו של המונח המצחיק הוא בכפר הגרמני נידר-סלצר, שבו נמצאים מעיינות הסלצר המפיקים מים תוססים טבעיים. במגזר החרדי וגם בקרב הילדים, מכונה הסודה "מים קופצים"; ובארצות הברית, "סודה" היא שם כללי למשקאות מוגזים.

תוסס – כמו את הגזוז, רק הוותיקים שבחבורה זוכרים את תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית לנוער בערוץ הראשון, זו שהביאה לחיינו את אקי אבני, תמיר קמחי, יעל אלמוג, ירדן בר-כוכבא ואמנון פישר, שהיו כוכבי הנוער של שנות התשעים. הביטוי "תוסס" מתייחס למשהו סוער ונרגש, בדיוק כמו כוס הסודה שבידכם.

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות