“כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה” [דברים י”ב 9]. מנוחה ונחלה מבטאים היפוך מהנדודים במדבר
במדבר אין מקום קבוע לאכילת הקדשים "…איש כל הישר בעיניו" [דברים י"ב 8], אך,לאחר מעבר הירדן וההתנחלות בארץ "והיה המקום אשר יבחר… שמה תביאו עולותיכם וזבחיכם…" [דברים י"ב 11].

חז"ל דרשו :"מנוחה -זו שילה, נחלה-זו ירושלים" [ספרי, ס"ו]. ארבע עשרה שנה ארכה המנוחה בשילה, ואחר נבחרה ירושלים. לאחר חורבן שילה הותרו ,שוב, הבמות למשך 57 שנים, שבהן נדד המשכן לנוב ולגבעון, עד שבנה שלמה "בית עולמים" בירושלים. "מנוחה ונחלה" , כמושגי יסוד בהתיישבות, נעמו גם לאוזני אבות הציונות.

החברה אשר יסדה את רחובות ב-י"א אדר תר"ן[1890], כונתה "מנוחה ונחלה". היא כללה מתיישבים עולים מפולין, שרכשו מיהושע חנקין 6000 דונם מאדמות דוראן.העולים הגיעו ברגל מיפו אל גבעה שוממה, שהיתה הגרעין הראשון של רחובות. "מנוחה ונחלה" שונה היתה משאר המושבות. היא העמידה התיישבות שלא תלויה בחסדי הנדיב,לא נוהלה על ידי הפקידות שלו, והעסיקה פועלים עבריים! בלבד.

ב1953, עם הנחת קו ירקון-נגב , ויישוב חבל לכיש הוקמו המושבים מנוחה ,נחלה וסגולה. שלושה שמות שכולם מופיעים בפרשת "ראה". מנוחה ונחלה [דברים י"ב 9], סגולה- "…ובך בחר ה’ להיות לו לעם סגלה מכל העמים…" [דברים י"ד 2]. [פרשה ארץ ישראלית ]