פרשת "כי תבוא" נקראת בחודש אלול.הפרשה עוסקת בהליכות הארץ-הביכורים,המעשרות, ברית השבטים ומזבח הברית. ברכה בגריזים וקללה בעיבל,והעם במרכז-עונה:אמן!.שכם מצויה בין ברכה לקללה,בין "שכם אחד" מלשון יחדיו,לבין מקום המזומן לפורענות.

גם אלול מצוי בין קללת הקיץ-לברכת הסתיו-חודש של מעבר.שמואל הנגיד בספרד[933-1054]היטיב לבטא את אופיו של חודש אלול:"מת אב ומת אלול ומת חמם.גם נאסף תשרי ומת עמם,באו ימי הקר והתירוש,אדם וקולו בכלי דמם… קומה ,שתה בכוס ושוב שתה בכד, בליל וגם יומם".בעונה זו מבשילים הגפנים,הרימונים וגם הזית בתהליך הבשלה-אלו סימני ברכה בארץ ישראל, סימנים משבעת המינים."זיתים יהיו לך…"-סימן לברכה,"ושמן לא תסוך כי ישל זיתיך"-סימן לקללה."והפיצך ה’ בכל העמים…"[דברים כ"ח 64]-סימן לקללה,ובהפטרה באה הנחמה[ישעיהו ס’ 4]"כולם נקבצו באו לך…".קיבוץ גלויות הוא ברכה לארץ:"השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו…ארץ זבת חלב ודבש"[דברים כ"ו 15].[מאיר כהן,פרשה ארץ ישראלית].