“פתאום הכל מקבל מימד אמיתי, כל הלימודים שעוברים והתרחישים הם אמיתיים. היינו צריכים לקבל החלטות חשובות שמשפיעות על חיי אדם”
סג"ם עידן לושי הוא קצין הארגון הרפואי של חטיבת השריון עם הברק בעיניים, חטיבה 188.
עידן בן 20 מהוד השרון, האח הכי קטן מבין חמש נפשות. אבא של עידן הוא מנכ"ל בחברת אבטחה ואימו עקרת בית. שני אחיו הגדולים, שהיום אחד גר בחו"ל, היו בתפקידים משמעותיים בצבא, גם אביו היה איש צבא, ובזמנו פיקד על בבה"ד 11.
משפחת לושי היא משפחה של צבא, אך עידן מסביר כי היום הוא קצין בזכות המשפחה שלו ולא בגללה, הוא מספר כי לא הכריחו אותו לצאת לקצונה אלא גרמו לו להבין למה זה חשוב. "נתנו לי לגלות לבד את הדרך שלי", הסביר עידן.
עידן התגייס לפלוגה הלוחמת של חילות והצלה בפיקוד העורף למרות שמאוד רצה להיות בחטיבת שריון. "רציתי להגיע לשם, התחלתי ביחידה שהיא לוחמת הגעתי אליה עם הרבה שמועות, אבל הן הופרכו, האנשים שם מדהימים. עם היחידה סיימתי את המסלול, במהלך המסלול יצאתי לקרוס חובשים. אחר כך עשינו תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון,.
עידן יצא לקצונה ובשיבוצים נפתחו לו אפשרויות להגיע לחטיבת השריון 188 "ישר ידיעתי שאני רוצה את 188, חטיבת ברק".
הוא לא חשב פעמיים ובחר בחטיבת ברק "אני מרגיש שאני מכיר את החטיבה שמעתי עליה סיפורים, מסיפורי מורשת שהחטיבה מחזיקה אשר השפיעו על מדינת ישראל כולה ועל ההיסטוריה ובנוסף שמעתי סיפורים על האנשים בחטיבה הזאת, היחס האישי פה הוא מדהים, יש פה אנשים טובים ואיכותיים. אחרי בה"ד 1 הציעו לי תפקידים באמת טובים אבל החטיבה הוכיח את עצמו כנכון".
עידן לא הספיק להיות יותר מחודשיים בחטיבה עד שצה"ל נכנס לשני מבצעיים מאוד משמעותיים וגדולים. "אחרי חודש וחצי בערך נכנסו לשובו אחים ומשם לצוק איתן".
עידן הגיע להיות קצין הארגון הרפואי של החטיבה, ולמרות חוסר הניסיון שלו בתפקיד היה עליו לקופץ למים העמוקים. "פתאום הכל מקבל מימד אמיתי, כל הלימודים שעוברים והתרחישים הם אמיתיים. היינו צריכים לקבל החלטות חשובות שמשפיעות על חיי אדם".
תפקידו של עידן כקצין הארגון הרפואי של חטיבה 188 הוא להיות אחראי על הכשרות הרפואית בחטיבה, בניית אימונים, תיאומים רפואיים שהקצין רפואה החטיבתי לא מבין בהם כי הם תחום אחריותי. אני מעין קצין מבצעים רפואיים. יש הרבה דברים בחטיבה שאני עושה עם הלב לחלוטין". סיפר עידן תוך שהוא מוסיף לעצמו "כן זה ללא ספק תפקיד מאתגר".
שובו אחים הסתיים, אך עד מהרבה התחיל צוק איתן "בשבוע הראשון עוד לא קלטתי את המצב, לא היה לי זמן להתעסק בזה. עד סוף המבצע לא הבנו שאנחנו חלק ממבצע צבאי גדול ורחב. הייתה הפסקת אש דווקא אז בשקט הזה, פתאום מעכלים את הכל. התחלתי לחשוב על הימים שעברו מה עשיתי ומה שראיתי, וזה מדהים. אני לא הרבה זמן בתפקיד ואני גם לא איזה סגן אלוף ובכל זאת היקף העשייה שלי והתרומה שלי במבצע הייתה גדולה. הייתי קרוב לחודשיים בשטח, שזה יכול להיות לעיתים קשה, אבל אני נתתי מעצמי המון, תרמתי למדינה. אני חושב שגם קיבלתי המון, שמח שהייתה לי את הזכות להשתתף במבצע להגנת תושבי מדינת ישראל ולהיות חלק מהצבא הזה".
תפקידו של עידן צמוד לקצין הרפואה החטיבתי, "אם בשגרה כל אחד עוסק בתחומו במבצע כמובן שאנחנו חופפים יותר אחד לשני. היו דברים כמובן שרק אני טיפלתי בהם והיו כמובן דברים שרק הוא טיפל. זה נכון לעבוד ככה, זה יוצר סדר ומאפשר להתמקצע, ההתמקדות מביאה לשיא המקצועיות. במהלך האירוע עצמו הייתי עסוק רק בזה בלתפעל את האירוע, אבל דקה אחרי זה מתחילים לסדר את הדברים בראש. מהאירוע הראשון לשני הרגשתי שיפור משמעותי בהתנהלות שלי ושל העבודה שלי עם הקרפ"ח של החטיבה. התעסקנו באירועים גדולים ומאתגרים מאוד".
חוויות, זיכרונות, אירועים מבצעיים
במהלך המבצע היו כמה אירועים קשים שהצריכו את תפקודו של אגף הרפואה בחטיבה. עידן מספר עליהם "האירוע הראשון היה שמחבלים מהרצועה ירו על השיירה הפיקודית, ביניהם מפקד החטיבה וקצינים נוספים. האירוע היה קשה כי מדובר פה במפקדים של החטיבה, במהלך האירוע הייתי צריך לנתק את עצמי רגשית. כדי להבטיח את המשך הלחימה וכשרות הכוחות היה צורך בפינוי בהול של הפצועים, להביא אותם כמה שיותר מהר לבתי החולים". במצב כזה שהקצינים הבכירים של החטיבה זקוקים לטיפול שלך, כל העיניים היו מופנות אלי. כשקורה אירוע כל שאר האגפים מחכים שאגף הרפואה יתנו את המענה שלהם קודם כל. אני הייתי צריך להבין איך אני מפנה אותם כמה שיותר מהר, איך אני מאפשר לכוחות להמשיך בלחימה מבלי צורך להגן על הפצועים, דבקות במשימה המבצעית נטו".
האגף הרפואי טיפל באירוע באופן יוצא מן הכלל, שאלתי את עידן מה זה עושה בחטיבה בקרב הלוחמים "כשחייל יודע שהחבר הטוב שלו, זה שנפצע עכשיו, נמצא בידיים טובות ושמטפלים בו כראוי. כשאותו חייל מבין שיעשו הכל על מנת להציל את חיו זה נותן להם שקט להמשיך ולהתרכז בלחימה, זה נותן להם הרבה מוטיבציה".
עידן שיתף אותי בעוד אירוע בקרה במהלך המבצע "האירוע השלישי שיצא לי לטפל בו היה שכוח של גדוד סופה יצא ממשימה ברצועה, הוחלט שנגמ"שי הרפואה ייקחו את הלוחמים מהגבול לשטחי הכינוס. על כל רכב היו לוחמים וגם צוותי רפואה. הרכבים הגיעו לגבול והעמיסו עליו ציוד, כנראה שחמאס הבחינו בכך ולפתע התחיל ירי מאסיבי של פצמ"רים. פצמ"ר אחד פגע פגיעה מדויקת בנגמ"ש שסביבו התאסף רוב הכוח. באירוע היו 23 פצועים, 4 נהרגו במקום ועוד 7 פצועים דחופים.
האירוע היה קשה כי הצוות הרפואי היה חלק ממנו, רוב הצוות הרפואי למרות היותו פצוע המשיך לטפל תחת אש ולמרות הכאבים והקושי". לאחר שתיקה עידן הוסיף "אלו היו חברים שלי שם, מה שהקשה לעכל. אני וקצין הרפואה החטיבתי הקפצנו כמה שיותר צוותי רפואה למקום וארבעה מסוקים. עבדנו על לתזמן את הכל מאוד מהר, זה היה עניין של חיים או מוות. האזור היה מאוים עדיין מפצמ"רים ולמרות זאת הנחתנו מסוקים. למרות חומרתו של האירוע הכלל אנשי רפואה, הצלחנו להשתלט עליו במהירות ותוך שעה ועשר דקות על הפצועים היו בבתי החולים".
עידן הרחיב על החוויה עצמה "בשביל זה אני עובד ומתאמן כל הזמן. מה שאתה עובר מלווה אותך ובונה אותך. בסופו של דבר זה מה שמחזק ומחשל. אני שמח שלקחתי את החלק שלי במלחמה הזאת ונתתי את התרומה שלי למדינה בצורה הטובה ביותר".
השאלה האם עידן ממליץ להגיע לתפקיד קצת צפויה, אך שאלתי בכל זאת "התפקיד הזה הוא מאוד קשה יחסית לתפקיד ראשון לסג"ם, הוא חייב אותי להוציא הרבה מעבר מעצמי וגם לעשות וויתורים עצמיים, אבל התפקיד הזה בונה אותך מקצועית ופיקודית. אני ממליץ למי שרוצה לעשות שירות קשה ומשמעותי להשתלב בתפקידים מסוג הזה".
