כולנו נדרשים לקבל החלטות, אם במסגרת תפקידנו השונים ואם בחיינו הפרטיים. כדי לקבל החלטות נכונות יותר, ניתן להיעזר בממצאי מחקרים. עם זאת, רבים נמנעים מהסתמכות על ממצאי מחקרים, מתוך חוסר אמון כי הממצאים אכן משקפים את המתרחש במציאות, לצד תפישה כי כל מחקר מגיע לממצאים שונים, גם אם מדובר באותו הנושא.

פעמים רבות אנו עומדים בפני התלבטות מקצועית או אישית ותוהים מה קרה במקרים דומים בעבר. התשובה נמצאת בממצאי מחקרים שבוצעו בשלל תחומים. ביעוץ, השימוש בממצאי מחקרים הינו כלי חשוב ביותר לשיפור הליך בחינת האפשרויות ולבסס את קבלת ההחלטה באופן טוב יותר על ידע קיים, לצד הניסיון האישי והאינטואיציה.

האקדמיה מספקת לנו תוצאות רבות של מחקרים שבוצעו בשלל תחומים. עם זאת, מנהלים, אנשי צוות ואנשים פרטיים נמנעים פעמים רבות מאימוץ ממצאי מחקרים ומיישומם. אחת הטענות הנפוצות ביותר לכך היא מסוג: “על כל מחקר שמצא דבר מה, ניתן למצוא עשרה מחקרים שמצאו את ההיפך הגמור”. ואכן, פעמים רבות אנו נתקלים במחקרים העוסקים בנושאים דומים מאוד, לעיתים אפילו זהים לחלוטין, אשר הראו ממצאים שונים בתכלית. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי המחקר, אולם בעוד במדעים המדויקים הבעיה נקודתית יותר, שכן קל להתחקות אחר מקורותיה, במדעי החברה (בהם פסיכולוגיה, ניהול, כלכלה ועוד) המצב מורכב הרבה יותר. חבל שכך, כיון שדווקא המחקרים המבוצעים בתחומים אלו ניתנים ליישום פשוט יחסית ובעלי היכולת להביא לשיפור משמעותי של תהליכים, אופני התנהלות והתנהגויות בשלל תחומי חיים הנוגעים לכל אחת ואחד מאתנו ומצויים בשליטתנו המלאה (להבדיל מנושאים רבים מתחומי המדעים המדויקים, בהם לרובנו אין כמעט כל שליטה).

“עשרה מחקרים מצאו את ההיפך”

המחקר האקדמאי בנוי בצורה מורכבת, המעודדת את החוקרים לחזור ולבחון מחקרים קודמים, תוך הוספה של נדבך נוסף בכל מחקר. לעיתים יהיה מדובר בשילוב של שני נושאים ממוקדים למחקר אחד, במקרים אחרים תבוצע בחינה של נושא באופן מעט שונה או מפן אחר. יש מחקרים החוזרים לאותו הנושא אך בשיטת מחקר שונה וכך עוד ועוד מחקרים מבוצעים בכל נושא ונושא. באופן טבעי, ביצוע המחקר באופן מעט שונה מוביל לקבלת תוצאות מעט שונות, מה שמוביל לכך שסקירת הספרות המחקרית בנושא מסוים עלולה להותיר אותנו מבולבלים מאוד, שכן הסיכוי למצוא נושא בו כלל הממצאים יהיו זהים הינו נמוך ביותר.

הדרך הפשוטה לבחור ב’מחקר הנכון’, אשר על ממצאיו ניתן להתבסס ואותם כדאי לאמץ היא לבחור במחקר שבוצע באופן זהה למצב בפניו אני עומד. לדוגמה, אם מנהל ישקול מהי הדרך המתאימה ביותר לקבלת החלטות בצוות, הרי שכדאי יהיה לו להסתמך על תוצאות מחקר שנעשה בארגון זהה לארגון שלו, שבחן מנהלים זהים לו וצוותים זהים לצוות שלו. כמו כן, עליו לוודא שאופי ההחלטות שנתקבלו במחקר אכן זהה לאופי ההחלטות שבכוונתו לקבל ושהאופן בו נבחרה דרך קבלת ההחלטות המיטבית לפי המחקר אכן זהה לתוצאות הרצויות מבחינתו. כיון שלרוב יהיה בלתי אפשרי למצוא מחקר שכזה, נראה שהדרך הפשוטה – פשוט אינה אפשרית.

דרך אחרת להתמודד עם ריבוי ממצאי המחקרים, ובמיוחד עם השונות ביניהם, דורשת חזרה לעקרונות המחקר המדעי. אחת מהמטרות המרכזיות במחקר היא היכולת להכליל את ממצאיו גם למצבים אחרים שאינם זהים לאלו שנחקרו, אך מספיק דומים להם. מטרה זו מבטיחה כי ריבוי המחקרים לא יפריע, שכן כל ממצאי המחקרים ניתנים להכללה. לכן, ככל שיהיו יותר מחקרים הרי שיהיה קל יותר להכליל. נחזור לדוגמה עם המנהל: אם המנהל מעוניין לקבל החלטות בצוות בדרך מסוימת, אשר נבדקה עד כה במחקר אחד בלבד, ניתן להניח שהוא יתקשה להעריך את הסיכויים לכך שתוצאת המחקר היחיד תחזור גם במקרה שלו. אולם במידה ויגלה כי מחקרים רבים בדקו את דרך קבלת ההחלטות בה בחר, יוכל להעריך ביתר קלות כי חזרה נוספת של אותה התוצאה, כפי שנמצאה במחקרים רבים, היא בעלת סיכוי גבוה להתרחש, מה שיסייע למנהל לקבל החלטה מודעת יותר – וזו המטרה היישומית של המחקר האקדמי.

עם זאת, כאן אנו חוזרים לקושי הראשוני – למרות שמחקרים רבים עסקו באותו הנושא, כל מחקר הגיע לממצאים מעט שונים, מה שלא מאפשר לנו להסתמך על המחקרים. יתרה מזאת, יש הבוחרים את המחקרים בעלי הממצאים המתאימים להם, תוך התעלמות ממחקרים בעלי ממצאים אחרים, מה שעלול להביא לתוצאה גרועה עוד יותר מאשר אי הסתמכות על המחקר כלל.
הדבר הנדרש הוא ‘תוצאה סופית’, אלוף האלופים של המחקרים, המונדיאל של הנושא הנחקר. אם רק הייתה דרך לאחד את כל המחקרים בנושא מסוים למחקר אחד גדול, אשר מספק תשובה חד משמעית, כזו שניתנת להכללה וניתן להסתמך עליה. מחקר מסוג זה מכונה מטה אנליזה (ניתוח על).

“המונדיאל של הנושא הנחקר”

מטה אנליזה מבוצעת בתהליך תלת שלבי. בשלב הראשון החוקרים מבצעים איסוף מדוקדק של כל המחקרים אשר בוצעו בנושא מסוים, לעיתים האיסוף כולל מאות מחקרים מעשרות שנות מחקר. הקושי באיסוף הינו רב, שכן המטרה היא להגיע לכלל המחקרים, לרבות כאלו שלא פורסמו וכאלו שנושא המטה אנליזה אינו מרכז המחקר בהם, אך הנושא נבדק באופן משני. חשיבות איסוף כלל המחקרים הינה רבה, כדי שלא נמצא עצמנו עם נתונים חלקיים אשר לא ניתן להסתמך עליהם – המצב עמו בדיוק באה המטה אנליזה להתמודד.

בשלב השני, מבוצע איחוד של נתוני כלל המחקרים שבוצעו בנושא הנחקר אי פעם לכדי מאגר אחד, אותו ניתן יהיה לנתח באופן מעמיק. האתגר בתהליך האיחוד נובע מכך שמהמחקרים בוצעו בשיטות מחקר שונות, במקומות שונים בעולם (מה שיוצר הבדלים תרבותיים שאינם קשורים לנושא המחקר, אך עלולים להשפיע על תוצאותיו) וכן נתקלים חוקרי המטה אנליזה במקרים של נתונים חלקיים, אשר ייצרו קושי בשלב הבא. הנתונים המאוחדים כוללים מדגם גדול במיוחד, אשר אין מחקר יחיד שיכול היה לבדוק.

השלב השלישי כולל את ניתוח נתוני מחקר המטה אנליזה, אשר מהווה ניתוח חוזר ומאוחד לנתוני כלל המחקרים שבוצעו בנושא מסוים – הפעם בשיטות סטטיסטיות המתאימות ל’ניתוח על’. תוצאות הניתוח מאפשרות לנטרל את התוצאות השונות של המחקרים ולבחון את איכות המחקרים, כך, לדוגמה, מחקר מעמיק יותר יהיה בעל השפעה רבה יותר ומחקר שכלל קבוצות נבדקים רבות יותר ישפיע יותר ממחקר שבדק קבוצה בודדת.

ממצאי מחקר המטה אנליזה יהיו חד משמעיים וניתן יהיה להכליל אותם למקרים רבים אחרים. כמובן שגם ממצאים אלו אינם מבטיחים כי בכל מקרה אלו יהיו התוצאות שיתקבלו, אולם הם בהחלט יכולים לספק הערכה מדויקת יותר של הסיכויים ובכך לאפשר קבלת החלטה מושכלת יותר, אשר נשענת על בסיס ידע נרחב יותר.

הליך קבלת ההחלטות, אשר עושה שימוש בממצאי מחקרים, כמו גם בניסיון האישי ובאינטואיציה הינו הליך משופר, המאפשר להגיע להחלטה המתאימה ביותר.

נכתב על ידי אורי שטרנברג, יועץ ארגוני-אסטרטגי ומרצה.
מנכ"ל מישר הדרכה ויעוץ ודוקטורנט בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה.